חונכות אישית לילד חולה סרטן

ישר כח על עבודתך הנפלאה כחונכת...
אין ספק שהתמודדות עם מחלת הסרטן מהווה טראומה לא פשוטה..גם אם תודה לאל מבריאים ממנה.
תפקידך העכשווי הוא כפי שציינת..לגרום לו לשמוח שוב ולנסות למחוק מזכרונו את העבר המאד לא פשוט שהוא חווה.
איך עושים זאת? באמצעות הפעלה..הכנת שעורי בית ביחד..שחקי איתו במשחקי חברה..ונכון..אל תדברי איתו על המחלה..בשביל מה להוציא את השדים הרעים החוצה? אם הוא ירצה לשתף הוא יעשה זאת לבד.
את צריכה להתנהג עימו בטבעיות..כאילו לא חלה מעולם. תני לו את התחושה שהוא ילד נורמטיבי לחלוטין..ובכך תסייעי לו בצורה הטובה ביותר.
ב ה צ ל ח ה !!

לניבית היקרה!
יש לנו קושי לדבר על דברים שמפידים אותנו או שאנחנו לא יודעים כיצד להגיב.
הדרך הטובה ביותר היא להתייחס לעניין בטבעיות כחוויה לכל דבר.
להיפך תשאלי אותו אם הוא רוצה לדבר על זה ואולי תתפלאי לגלות שדוקא חלק מהחוויות והזכרונות לא בהכרח רעים ולא נעימים. (אנחנו נוטים הרבה פעמים דוקא לזכור את החויות הנעימות)
את לא אמורה לתת לו מענה לכל תחום אלא להיות אוזן קשבת אם את וסמת אותו מלספר הדבר רק עלול להכניס אותו ליותר מצוקה.
אם הוא מעלה דברים שאת חושבת שזקוקים לטיפול פני אלינו שוב ונוכל לתת לך יעוץ לאן לכוונו.
בהצלחה
חנה