שאלה

קשה מאוד לקרוא את הדברים שאת כותבת ולבי לבי איתך בהזדהות מוחלטת.
את עוברת גיהנום ולפי התאור שלך המצב באמת קשה מאוד- בפרט שיש גרורות בריאות.
נראה לי, ושוב- אני עונה מהגיגי לבי בלבד, שלאחיך מגיעה הזכות לדעת. מה גם שאני משוכנעת שאביך ישמח לראותו..וכמה תרגישי רע אם חלילה יקרה לאביך הרע מכל ואחיך לא יהיה שם..לכן לטעמי את חייבת לשתף את אחיך.
אבא שלך לא רוצה להטריח אף אחד וגם מבין שהידיעה תשבש את מהלך החיים התקין של אחיך, אבל זה לא השיקול כרגע..לא שלך ולא שלך אחיך, מאחר שמדובר במצב חרום.
לגבי שאלתך השניה- כמה לספר לאבא..נראה לי שת צודקת בגישתך..למרות שאולי רופאים רבים יחלקו על דעתי..אין טעם בלדכא אותו יותר..גם ככה מצבו קשה.
חזקי ואימצי!!!
ואני זמינה גם בנייד אם תרצי- 0507798400
פסיה

השלב הראשוני של אבחון מחלת סרטן הוא שלב מבלבל גם לחולה וגם לבני המשפחה. אני חושבת שכדאי שתנהלי שיחה פתוחה עם אביך ותשאלי אותו עד כמה הוא רוצה לדעת פרטים על מחלתו, להיות מעורב בקבלת החלטות רפואיות או שמעדיף שאדם אחר (את או רופא) יקבלו את ההחלטות עבורו. יש לזכור שיש אנשים שרוצים לחקור ולדעת אודות המחלה ויש כאלו שמעדיפים לא לדעת.
אני מסכימה שיש לאחיך את הזכות לדעת מה מצבו של אביך, מדבריך אני מבינה שהמצב לא קל וקשה לנבא מראש כיצד תתקדם מחלתו של אביך. באותה שיחה שתנהלי עם אביך אולי כדאי שוב לבקש את רשותו לשתף את אחיך במחלתו ולאפשר לו לבחור האם להגיע ארצה או להישאר בחו"ל (יש לכבד את היותו אדם בוגר). לפעמים תחושת ההחמצה קשה יותר מהידיעה ואולי מהוויתור הזמני על לימודים וכו'.
בהצלחה
עדי

שלום יעל
אני כותבת לך את דבריי מתוך מה שאני ומשפחתי עברנו לאחר שאבא שלי חלה בלוקמיה.
לדעתי וזו דעתי בלבד ההסתרה היא החולה הרעה של ההתמודדות עם המחלה, כל אחד נעול בכאב הפנימי ומתייסר ממנו, אני בטוחה שאבא שלך מרגיש או ירגיש בקרוב שהמצב לא כמו שהוא חושב ועדיף להניח את הדברים על השולחן מאשר להסתירם. אנחנו כל כך פוחדים להכאיב לאהובים שלנו אלו החולים ואלו הבריאים וכל כך מנסים להגן עליהם עד שזה פוגע מאוד בכל מצב ההתמודדות הבלתי נסבל הזה. לדעתי אחיך צריך לדעת מהמצב והבחירה תהיה בידיו אם להגיע לפה ולהיות אתכם או להישאר בלימודים. אם המצב יחמיר עוד יותר הצער על כך שלא עשיתם ושלא דיברתם יצרוב עד כאב שאי אפשר להכיל.

אני קוראת ספרים שקשורים בהתמודדות עם מחלה של בן משפחה קרוב והמסקנה העיקרית היא לדבר על דברים ולא להסתיר ואני חושבת שזה חשוב מאוד.