הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה (חקר מחלות השיגרון) ה-ACR הציע לאחרונה מערכת חדשה של קריטריונים לאבחון
פיברומיאלגיה שכוללת סימפטומים נפוצים כמו תשישות, הפרעות שינה, בעיות קוגניטיביות ו
כאב. הגדרה חדשה זו פורסמה בכתב העת
Arthritis Care & Research
.
"הקריטריונים החדשים מכירים בכך שמחלת פיברומיאלגיה היא יותר מכאב גופני" אומר רוברט ס. כץ מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Rush בשיקגו. "ההגדרה החדשה משמעותית מאד עבור מטופלים שסובלים מהסימפטומים אבל לא אובחנו כחולים במחלת פיברומיאלגיה. אבחנה מדויקת תוביל לטיפול ממוקד ומוצלח יותר ולהפחתת הלחץ מהלא נודע".
למידע נוסף על פיברומיאלגיה ועוד, היכנסו לפורומים: פורום זאבת, לופוספורום כאבפורום כירופרקטיקהפורום אורטופדיהפורום בעיות מפרקים, החלפת מפרק, בעיות ברכייםכדי לענות על הקריטריונים הקודמים לאבחון, שמוסדו ב-1990, מטופלים היו צריכים לדווח על כאב מתפשט בארבעה רבעים של גופם במשך מינימום שלושה חודשים ולחוות כאב מתון ותחושה רגישה ב-11 מתוך 18 נקודות ספציפיות.
"ישנן הרבה בעיות עם הקריטריונים הקודמים, שלא לקחו בחשבון את החשיבות של סימפטומים נפוצים כולל תשישות משמעותית, פגיעה בבהירות מוחית, שכחה, בעיות שינה ויכולת לקויה לתפקד במהלך פעולות רגילות", אומר ד"ר כץ.
לפי ד"ר כץ, תחושת הכאב הנובעת ממחלת פיברומיאלגיה יכולה להשתנות, מה שיכול להשפיע על מספר הנקודות הרגישות. בנוסף, מבחן הנקודות לא מדד את חומרת הסימפטומים או את היעילות של הטיפולים החדשים.
"מבחן הנקודות הרגישות מוטה מגדרית משום שגברים מדווחים על כאב מתפשט, אבל בדרך כלל לא מרגישים ברגישות כמו נשים", החוקר אומר. "פיברומיאלגיה יכולה לא להיות מאובחנת כראוי בקרב גברים ונשים כאחד בגלל ההסתמכות על הנקודות הרכות וגם בגלל חוסר היכולת לקחת בחשבון מאפיינים מרכזיים אחרים של המחלה".
בנוסף, בשל הבלבול ביחס לקריטריונים הקודמים, החוקרים מציינים שרוב המטפלים במחלת פיברומיאלגיה לא טורחים לבדוק נקודות רגישות או לא בודקים אותן כראוי. כתוצאה מכך, אבחון פיברומיאלגיה בפועל הושפע מאבחון סימפטומים. הקריטריון החדש שמתקנן את הסימפטומים מציב הגדרה אחת לכל הרופאים.
מבחן הנקודות הרגישות נמדד לפי אינדקס של כאב וחומרה. אינדקס של כאב מתפשט נקבע על ידי ספירת מספר האזורים בגוף שבהם המטופל הרגיש כאב בשבוע החולף לפני הבדיקה. בדרך כלל בודקים 19 אזורים מסוימים.
חומרת הסימפטומים נקבעת על ידי דירוג של סולם מאפס לשלוש, כאשר שלוש מציין את ההתפשטות הגדולה ביותר ואת החומרה של שלושה סימפטומים נפוצים: תשישות, קימה בתחושת לאות וסימפטומים קוגניטיביים. שלוש נקודות נוספות יכולות להתווסף כדי לשקול את טווח הסימפטומים כמו חוסר תחושה באזורים מסוימים של הגוף, סחרחורת, בחילה או
דיכאון. התוצאה שמתקבלת נעה בין אפס ל-12.
כדי לענות על הקריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה על המטופל להיות בעל שבעה אזורים או יותר של כאב ודירוג של חומרת הכאב בין חמש או יותר, או שלושה עד שישה אזורי כאב ודירוג של תשע בסולם חומרת הסימפטומים. חלק מהקריטריונים נשארו כשהיו. הסימפטומים צריכים להתבטא בתקופה של לפחות שלושה חודשים בתנאי שלמטופל אין הפרעה אחרת שעלולה להסביר את הכאב.
לכתבות נוספות על פיברומיאלגיה:מחקר: פיברומיאלגיה והשמנת יתר כיצד כירופרקטיקה מרפאת פיברומיאלגיה?פיברומיאלגיה: כשכל הגוף כואבתרופה חדשה לטיפול במחלת פיברומיאלגיהמומחה מסביר: הכל על פיברומיאלגיהכדי להסביר את הקריטריונים החדשים, חוקרים ביצעו מחקר מקיף שכלל 829 מטופלים שאובחנו בעבר כסובלים ממחלת פיברומיאלגיה והשוו אותם לקבוצת בקרה של חולים במחלות שגרוניות עם ביטויים לא דלקתיים תוך שימוש בבדיקה גופנית ובראיון.
מחברי המחקר מציינים שלמחקר יש כמה מגבלות וממליצים על מבחן נוסף שיכלול מטופלים עם תנאים אחרים של מחלות שגרוניות כדי לקבוע את הוודאות של הקריטריונים.