ויטמין D מוכר כבר אלפי שנים, אבל הוא התגלה רשמית לפני כיותר מ-80 שנה. זה קרה בשנת 1926 כשמדען גרמני הצליח לבודד אותו ואף זכה בפרס נובל על תגליתו. ויטמין D הוא הוויטמין החשוב ביותר בשמירה על רמת הסידן בגוף, ורמה תקינה שלו מסייעת לשמירה על עצמות חזקות ובריאות. רמות נמוכות של ויטמין D עלולות להוביל לספיגת סידן בלתי מספקת, בניית עצמות פחות חזקות וכתוצאה מכך עליה בסיכון לשברים אצל כלל האוכלוסייה, ובמיוחד אצל אנשים הסובלים מאוסטיאופורוזיס. יותר ממחצית הנשים שסובלות ממחלת האוסטיאופורוזיס, סובלות גם ממחסור בוויטמין D. חשוב לדעת כי בנוסף, רמה תקינה של ויטמין D בגוף עוזרת לנו במניעת מחלות רבות ובהן: מחלות זיהומיות כמו שפעת, מחלת הסרטן, טרשת נפוצה סוכרת ועוד.

ייצור ויטמין D בגוף מתרחש בעיקר על ידי חשיפה לקרני השמש (קרני UVB), והוא מושפע מכמה גורמים כגון אזור קו המשווה ביחס לאדם שנחשף לשמש, משך השהייה בשמש, עננות, מסת הגוף ושטח הגוף שנחשף כמו גם צבע הגוף. לאנשים בעלי עור כהה נדרש זמן חשיפה רב יותר לשמש ליצירת ויטמין D בגופם בהשוואה לאנשים בעלי עור בהיר. כ-90% מכמות ויטמין D הדרוש לגופנו מגיע באמצעות חשיפה לקרני השמש ואילו כ-10% מגיע מהתזונה.

הזמן היעיל ביותר לייצור ויטמין D בעור הוא בשעות הצהריים, בהן היחס בין קרני UVB/UVA הוא הגבוה ביותר. לכן ההמלצה הינה להיחשף לקרני השמש למשך זמן קצר, כמה דקות, בצהריים. ואם חשבתם שתוכלו לשבת במשרד ולהיחשף לאור השמש מבעד לחלון- אתם טועים! וזאת מכיוון שקליטת אור מאחורי חלון זכוכית לא מביאה לייצור ויטמין D כי הזכוכית חוסמת קרינת UVB. יכולת הייצור של ויטמין D בעור כתוצאה מחשיפה לשמש יורדת עם הגיל. אנשים בגיל 75 ומעלה מסוגלים ליצור כ-10% מהכמות המיוצרת על ידי צעירים.

ויטמין D במזון

ניתן למצוא וויטמין D במספר מוגבל של סוגי מזון, לדוגמה: שמן דגים, כבד, דגים שמנים מסוימים, חמאה, מרגרינה מועשרת בוויטמין D, חלמוני ביצים (מתרנגולות שתפריטן הועשר בוויטמין D) ופטריות. קשה לספק לגוף ויטמין D בכמות מספקת מדיאטה רגילה, במיוחד בגילאים מבוגרים. בארץ מקובל בשנים האחרונות להעשיר את מוצרי החלב, המרגרינה ואת דגני הבוקר בוויטמין D.

חוסר ויטמין D

למרות שארץ ישראל היא שטופת שמש, 30% מכלל האוכלוסייה בממוצע סובלים מחוסר בוויטמין D. בקרב קבוצות גדולות באוכלוסיה בישראל, בעלות מנהגי לבוש צנועים על רקע דתי ושמירה על לבוש מסורתי, החוסר בוויטמין D מגיע לכ-100% בשל חשיפה מעטה מידי לשמש.

חוסר ויטמין D נמצא בהרחבה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 אצל ילדים שהתגוררו בערים תעשייתיות, צפופות וחשוכות באירופה. ילדים אלה סבלו מפגיעה בהתפתחות השלד, קומה נמוכה, וזיהומים תכופים. לבעיות אלו הומצא שם - מחלת הרככת. מחלה הנובעת מיצירת עצם דלה במינרלים (מלחי סידן), רכה ונוטה להתכופף בקלות בעת נשיאת משקל הגוף. באותה תקופה מתן שמן דגים הביא לריפוי המחלה.

עודף ויטמין D

עודף ויטמין D הוא נדיר ביותר כי יש לצרוך כמויות עצומות כדי להגיע לעודף. מבין כל הוויטמינים, צריכה עודפת של ויטמין D היא משמעותית - היא גורמת להרעלות ובעלת תופעות לוואי. עודף ויטמין D עלול לגרום לעודף סידן בדם, לעודד ייצור אבני כליות וכשל כלייתי, לגרום בחילות והקאות ושקיעת סידן ברקמות שונות: בכלי הדם, בכליות, בלב ובריאות.

בדיקת ויטמין D

בדיקת ויטמין D היא בדיקת דם פשוטה. כיום בדיקות דם לאיתור רמת ויטמין D בגופנו מתבצעות בכל קופות חולים. במיוחד רצוי לעודד את המבוגרים שבמשפחה, מעל גיל 50, ואת אלו שלא נחשפים לשמש מפאת עבודתם או אורח חייהם, לערוך בדיקת ויטמין D פשוטה על מנת למנוע מצב של מחסור בוויטמין D. כיום הטכנולוגיה הפשוטה והזולה מאפשרת לנו לבדוק את רמת הוויטמין בגוף באופן הזמין ביותר, מה שלא היה קיים בעבר. בדיקת ויטמין D, בודקת למעשה את רמת אחד התוצרים שלו, 25-הידרוקסי-ויטמין.

ויטמין D בהריון

צריכת ויטמין D בהריון משפיעה לטובה באופן משמעותי על משקל היילוד ואילו צריכה נמוכה של ויטמין D בהריון, גורמת למשקל נמוך של תינוקות בעת לידתם, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת מק'גיל בקנדה, ושממצאיו התפרסמו בכתב העת Canadian Medical Association Journal.

כמו כן, מחסור בצריכת ויטמין D על ידי נשים הרות יכול להשפיע לרעה על התינוק ולהגדיל את הסיכון לדחיסות נמוכה של עצמות בתקופת הילדות. זאת ועוד, רמות נמוכות של ויטמין D בגופה של האם קשורות ישירות לסיכון של הילד לחלות במחלות שונות כגון: אסטמה, סוכרת סוג 1 וסכיזופרניה.

ויטמין D לתינוקות

ויטמין D חשוב להתפתחות התינוק. ויטמין D שומר על רמות תקינות של סידן וזרחן בדם ומעודד בכך את בניית העצמות הקטנות של התינוק. ויטמין D, כאמור, חיוני גם לאיזון מינרלים בגוף, לקרישת דם, לפעילות לב ומערכת העצבים ולשמירה על רמות האינסולין בדם. כל אלו חשובים להתפתחות תינוקות תקינה ולכן מומלץ לתת לתינוקות ויטמין D על ידי תוספי תזונה, מזונות או חשיפה קצרה לשמש (לא לפני גיל שישה חודשים). נשים מניקות צריכות לקחת תוספים שמכילים ויטמין D כדי להגדיל את רמות הוויטמין בגופן וכך להעשיר את חלב האם בוויטמין D.

טבליות וטיפות ויטמין D

באם בבדיקת ויטמין D נמצא מחסור, השיטה המקובלת לתקן את המצב היא לקחת טבליות או טיפות ויטמין D. אפשר לרכוש טיפות ויטמין D של יצרנים שונים בבתי מרקחת. הטיפות הן בריכוז של 200 או 400 יחידות בינלאומיות (IU) לטיפה.

מינון ויטמין D

בשנת 2008 ההסתדרות הרפואית בישראל הוציאה המלצות לפיהן יש לשקול מתן של 1,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ליום לכל אדם מעל גיל 65, בהתאם לתזונתו ולמידת חשיפתו לשמש. הצריכה היומית המומלצת של ויטמין D לנשים היא - עד גיל 50: 400 יחידות בינלאומיות, מעל גיל 50: 600 יחידות בינלאומיות.

באנשים עם מחלת רככת הנובעת ממחסור תזונתי מתחילים את הטיפול עם 5,000 - 10,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ליום, וממשיכים עם מנת אחזקה יומית של 400 יחידות בינלאומיות. במחסור הנובע מספיגה לקויה של ויטמין D בגוף מטפלים עם 10,000 - 50,000 יחידות בינלאומיות ליום (מבוגרים) או 10,000 - 25,000 יחידות בינלאומיות ליום (ילדים).

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר