פורום דיאטה, תזונה נכונה, אכילה רגשית - יש לך שאלה?

חן יקרה,
אכן שתיה היא ענין חשוב, של מים כמובן :)
והנה בחרת לשפר את המודעות שלך בענין.
אלא שכמו בכל דבר אין כל המרבה הרי זה משובח.
כשהשתיה הופכת למטרד לאיכות החיים שלך, זה אומר שמשהו לא מדויק.
איך יודעים כמה לשתות?
אין צורך לשתות באופן סיסטמתי כל שעה וגם לא כל שעתיים, או בכלל כל זמן קצוב. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שלסמוך רק על תחושת הצמא, גם זה איננו קו מנחה אמין.
מה כן?
מצד אחד השתן צריך להיות בהיר כפי שאת מציינת, ומצד שני תכיפות הטלת השתן צריכה להיות נורמטיבית. את צעירה, אין כל הגיון שתקומי בלילה לשירותים, וגם לא שתצטרכי להיות בקרבת שירותים.
את שותה יותר ממה שנכון לך
אין כמות סטנדרטית שנכונה עבור כל אחד וגם לא כמות קבועה שנכונה לך באופן אישי. צריכת הנוזלים משתנה מיום ליום בהתאם להרבה מאד גורמים כמו מזג אויר, הפעילות שלך, צריכת המלח, אכילת ירקות ופירות ועוד.
לכן, האתגר שלך הוא להקשיב לצורך שלך. לחפש תוך ניסוי וטעיה את כמות המים שנכונה לך.
כפי שאמרתי - שתן בהיר אבל בילוי בשירותים רק כל כמה שעות.
לרוויה יקירה
טליה

את מעלה שאלה שאני מניחה שמעסיקה לא רק אותך. אכן, רבים משמינים בחורף. משהו בצרכים שלנו משתנה בתגובה לאורך היום (שעות האור), לטמפרטורה של הסביבה, הלבוש שונה, פחות חשוף, ואולי אנחנו גם נמצאים יותר בבית, בעיקר בערב ואולי גם פחות פעילים גופנית בפעולות היומיומיות.
כשמסביב יש שינוי, מן הסתם, קורה משהו גם להתנהגות שלנו.
אמנם לא ציינת כמה את משמינה, אבל אני נוטה להבין שאת גם נפרדת מהעודפים שוב בקיץ וחוזר חלילה.
אפשר ללכת "עם זה", שוב, תוך קבלה שזו דינמיקה טבעית שלך לא מהיום, ולרזות שוב בקיץ, ולתת לגוף להיו במעגליות הזו שכנראה טבעית לו.
אבל את פונה כי הפעם חשוב לך לא להיות במעגל הזה. למנוע.
את לא חושבת שאת אוכלת יותר, ואת מדגישה - לפחות לא במודע.
סביר להניח שפה ושם האוכל קצת אחר, הכמויות אולי, וגם פה ושם אולי יותר "פינוקים" . אלה שינויים קטנים שמצטברים יחד לאורך זמן.
נסי בכל זאת לזהות במה האכילה שלך שונה בהשוואה לחודשי הקיץ.
מכיון שאנחנו כבר בחורף, ואת עדיין רוצה למנוע את ההשמנה, אני מבינה שאת עדיין במימדי הקיץ שלך.
זה אומר שמה שאת עושה עכשיו, האופן שבו את אוכלת עכשיו משמר את המשקל הנוכחי שלך.
פשוט תהיי במודעות להתמיד בכך. תהיי עקבית בהרגלים שלך של מה, כמה ומתי גם כשמזג האויר משתנה.
תחשבי שאת רוצה לשמר את המשקל הקיים ולא למנוע השמנה. האופן שבו זה "יושב" בתודעה שלך משפיע גם כן.
אני לא מחפשת איך לא להשמין אלא איך להישאר כפי שאני עכשיו.
ו- להוסיף פעילות זה כמובן כיוון חיובי גם כן!

חורף נעים
טליה

אינני יודעת מה גילך, אבל אני מברכת אותך על כך שבחרת לפנות ולשאול, ומודה על הזכות להיות אולי זו שתמנע ממך להכנס לסחרחרת הדיאטות וספירת הקלוריות, מעגל "קסמים" של הרזיה והשמנה והרבה תיסכול.
את מאד מאד צודקת. הספירה הזאת, האובר התעסקות אינם הדרך הבריאה לרזות.
במקום לעשות עם עצמך משא ומתן, במקום להתחשבן אם עמדת ב"תקציב", אני מזמינה אותך לבנות לעצמך סדר ארוחות שיתאים לך, אוכל טעים, מספק, מגוון, בריא. את הכמויות תבחרי בהתאם לשובע שלך, וכתרצי להתפנק באמת תני לעצמך.
כך תתרגלי הקשבה וקשיבות לעצמך, לרצונות ולצרכים שלך, ולא תתנהלי דרך מסגרת חיצונית שאין לה שום קשר עם מה שאת באמת רוצה.
בהצלחה יקירה
טליה

חן יקרה
קצת קשה לנתק את מה שאת קוראת לו "צ'יט" מכל הדיאטה שלך. לי זה נשמע כאילו שכל השבוע את חזקה חזקה חזקה, וכשמגיעה ההזדמנות "המותרת" את משחררת וקשה לך לעצור. למה זה דומה? למישהו שמטפס על הר ויודע שבקצה ההר יש מדרון, והוא יוכל סוף סוף לנוח קצת מהמאמץ, ואז הוא צריך לטפס שוב על עוד הר, ורק המחשבה על המאמץ כבר מחלישה אותו. לפעמים ההתגלשות בירידה היא בלי שליטה ומהירה מאד ויש תחושה שאי אפשר לעצור, אלא כשמגיעים למקום הנמוך ביותר.
ככל שאת מתאמצת בתפריט שלך, כך קשה לך לחזור אחרי שאת משחררת. זה טיבן של דיאטות. הן דורשות המון משמעת עצמית, ויש בהן מאמץ ולפעמים אפילו מאבק.
אני ממליצה לך לחשוב איך את מייצרת קצת חופש בתוך התפריט שלך ולא רק פעם בשבוע, מה יעזור לך להתמיד בתפריט כפי שהוא. קצת גיוון, קצת גמישות. ככל שתהיי פחות נוקשה פחות תיזדקקי ל"צ'יט" הזה שאת מדברת עליו.
מקווה שעזרתי
טליה

הצורך במתוק הוא צורך טבעי, לכן הבחירה שלך לכנות את עצמך "חולת מתוק" מעידה על כך שיש לך בקורתיות כלפי עצמך על כך שאת חשה צורך לאכול מתוק. הבקורתיות הזו היא אשר גורמת לך לאכול עוד ועוד. נשמע מוזר? אולי. המחשבה היא זו אשר מנהלת את ההתנהגות שלנו.
גם הנסיון להימנע הוא נסיון שמועד לכשלון מראש. "אני יודעת שהכי טוב לא להתחיל..." לא. זה לא הכי טוב. את יודעת שיש לך קושי לאכול במידתיות, ולכן את מנסה לפתור את זה בהמנעות מוחלטת. אבל זו איננה הדרך.
ממליצה לך להתחיל את השינוי מכך שתסכימי לקבל את זה שיש לך צורך לאכול מתוק. כי הנסיון לברוח מהצורך, להמנע, הם בניגוד לצורך שלך. הצורך תמיד יהיה יותר חזק ממך ולכן עדיף להקשיב לו ולא להתווכח איתו.
"אבל אם אני אקשיב לצורך, מה, אני אוכל מתוק כל ערב?" אולי זו השאלה שעוברת עכשיו במחשבתך.
עבודה על הקשבה לצורך היא מעט מורכבת יותר ויש בה כמה וכמה רבדים. כשלב ראשון זו המלצתי :)
בהצלחה
טליה

ראשית אני רוצה לחזק אותך ולומר לך שהעובדה שאת מודעת לתחושת הרעב היא מפתח לשינוי. את יודעת שאת לא רעבה בבוקר, את יודעת שאת לא רעבה אחהצ ואת גם יודעת לומר שאת רעבה מדי, רעבה מאד בשעות הערב.
את לא צריכה "להכריח" את עצמך, כי כמו שכבר הבנת, אין זו הדרך. אני ממליצה לך לאכול משהו קטן אחה"צ. לא צריך להיות רעבים כדי לאכול פרי או פרוסה או כל דבר קטן אחר שתבחרי. ייתכן שזה ירגיע במידת מה את הרעב ותוכלי להגיע לארוחת הערב יותר בנחת.
יכול להיות גם שאינך זוללת בערב כתצאה מרעב, אלא מסיבות אחרות, כדאי לנסות ולהבחין בכך. האם יש שעמום? עייפות? שחרור והרפיה מכל היום? לעתים האכילה הזללנית איננה קשורה לרעב כלל
נסי להבדיל בין רעב לבין צרכים אחרים שאולי גורמים לך לאכול.
בהצלחה
טליה