מה היהדות אומרת על ניתוחים פלסטיים?

ההיסטוריה של הניתוחים הפלסטיים היא בת אלפי שנים, ויש לכך עדות בכתבים הודיים בני למעלה מ-2600 שנה ובטקסטים יווניים עתיקים מלפני כאלפיים שנה המתארים ניתוחים פלסטיים. למרות זאת, עד המחצית השנייה של המאה העשרים לא נכתב שום ספר "שאלות ותשובות" מפי פוסקי ההלכה היהודית על התערבות כירורגית לניתוח קוסמטי.

למידע נוסף בנושא ניתוחים פלסטיים היכנסו לפורומים:
פורום הגדלת חזה, הקטנת חזה
פורום ניתוחים פלסטיים לילדים
פורום ניתוחים פלסטיים, ניתוחי אף, כירורגיה פלסטית
פורום שאיבת שומן

הדיון ההלכתי הרשמי הראשון בנושא התקיים בשנת 1961, בכינוס שנקרא "חוות דעת דתיות על ניתוחים קוסמטיים". את הכינוס יזם בכינוס הרב הראשי של בריטניה באותה עת, הרב עמנואל יעקובוביץ. הרב יעקובוביץ נחשב בעיני רבים כאבי האתיקה היהודית הרפואית המודרנית בעקבות פרסום הדוקטורט שלו כספר בשם "אתיקה רפואית יהודית" (1959). הרב יעקובוביץ פנה לקהילה האמריקאית בבקשה לדון בנושא של ניתוחים פלסטיים מנקודת מבט אתית-יהודית.

יעקובוביץ דן בארבעה פרמטרים של ניתוחים הפלסטיים -
ההשלכות התיאולוגיות של "שיפור" יצירת האלוהים או "התנגדות בעליל לאלוהים"
הסיכונים האפשריים לחיים הקשורים בכל ניתוח
ההתנגדות היהודית לכל פגיעה בגוף
הביקורת המוסרית על יהירות אנושית, בייחוד אצל גברים.

יעקובוביץ טען שניתוחים פלסטיים אסתטיים הם ביטוי של גאווה ויהירות (בייחוד אצל גברים), והם אסורים אלא אם המבקש עונה על כמה קריטריונים -
כשהניתוח נחוץ מבחינה רפואית
כשתיקון העיוות נועד להקל או לשמר חיי נישואין מאושרים
אם הדבר יאפשר לאדם לקחת תפקיד מועיל בחברה ולהתפרנס בכבוד

ארבעת הפרמטרים האתיים שהציג הרב יעקובוביץ נותרו הסוגיות העיקריות בכל השו"תים שנכתבו לאחר מכן, והפוסקים הבאים התייחסו אליהן בדרכים שונות.

הרב מרדכי יעקב ברייש, מחבר הספר "חלקת יעקב" ופוסק ידוע בשווייץ, נשאל לגבי ניתוחים קוסמטיים לשיפור ההופעה. לדעתו שלהרב אפשר להיכנס לניתוח או למצב מסוכן אחר אפילו כשלא מוכרחים לחלוטין לעשות זאת. הוא קבע כי כל עוד פועל הרופא בדרך המקובלת, מצווה על הרופא לטפל אפילו בחוליים שאינם מסכנים חיים. הרב ברייש טוען גם שהאוכלוסייה הכללית עוברת ניתוחים במצבים שאינם בגדר סכנת חיים, עם אחוזים נמוכים במיוחד של סיכויים לסיבוכים.

ברייש פסק שמההיבט של הסיכון, מותר לבצע ניתוחים פלסטיים, שהם אחד הדברים שהציבור הכללי רואה כבטוחים באופן סביר. הרב ברייש צירף את שיקול הכאב הרגשי לשיקול הקושי למצוא בן זוג, ופסק שמותר לאישה לעבור ניתוח קוסמטי.

התלמוד (בשבת נ' עמוד ב') קובע שמותר לאדם להסיר גלדים מגופו אם הם גורמים לו סבל, אבל לא כדי להיראות טוב יותר. על אף האיסור המשתמע מקביעה זו לניתוחים פלסטיים, התוספות, קבוצה בתוך גדולי מפרשי התלמוד בימי הביניים, קובע שאין סבל גדול מכאב רגשי, וקשה מאוד לאמוד את תחושת הסבל של הזולת כתוצאה ממום שהוא מוצא בעצמו.

הרב משה פיינשטיין (1895-1986) נשאל גם הוא לגבי ניתוחים קוסמטיים לשיפור ההופעה. פיינשטיין הביא מספר דוגמאות לחבלה בלי כוונה לגרום לנזק, שנמצאו מותרות בספרות הדתית היהודית. פסיקתו הסופית התירה ניתוח כשמדובר בטובתו האמיתית של המבקש, אפילו אם אינו חולה ולא מדובר בריפוי מחלה. לפיכך, הוא התיר לאישה לעבור ניתוח קוסמטי משום שהוא נועד לרווחתה ולא ייעשה על מנת להזיק לה.

הרב מנשה קליין, מחבר הספר "משנה הלכות", דן שאלה של התרת ניתוחים קוסמטיים לתיקון ליקויי פנים שפוגמים במראה של האישה, כמו אף ארוך במיוחד שמקשה עליה להינשא ושהיא מרגישה שהופך אותה לדוחה. הרב קליין הראה שקיימים תקדימים רבים להתערבות רפואית לשם שיפור ההופעה החיצונית, כבר מימי התלמוד.

המשנה (כתובות עב ע' ב') דנה במקרה של אדם שאירס אישה בתנאי שאין לה מום, כשמום מוגדר ככל ליקוי שמונע כהן מלשרת במקדש. התוספות קובע שאם מומה של האישה תוקן על ידי רופא לפני ארוסיה, לקידושין יש תוקף. רבים מהמומים שמשפיעים על כשירותו של כהן הם עיוותים קוסמטיים בפנים הדומים לאלה שבגללם אנשים בימינו רוצים לעבור ניתוח פלסטי. משום כך, ומשום שהתוספות מתיר לתקן את המומים האלה על ידי רופא, קובע הרב קליין שמותר לאדם ללכת לרופא כדי לבצע תיקונים קוסמטיים, ולו אך לשיפור המראה החיצוני.

בהמשך כתב הרב קליין שפרוצדורות קוסמטיות מינוריות אסורות לגבר אם הן נעשות אך ורק לתוספת אסתטית, אבל האיסור אינו חל אם המום גורם לגבר מבוכה עד כדי שהוא נמנע מאינטראקציה חברתית.

בשנת 1967 עסק הרב יצחק יעקב וייס, ראש בית הדין של העדה החרדית בירושלים בסוגיות החבלה והסיכון בהתייחס לניתוחים פלסטיים. הרב טען שאיסור החבלה חל רק כאשר הפציעה נעשית במטרה לגרום לנזק או קלון. הוא כתב שהניתוחים הקוסמטיים היו מותרים אלמלא סיכון הניתוח. הוא חשש להתיר ניתוח פלסטי מרצון, וסיים את תשובתו באמירה שהדבר דורש עיון נוסף.

למאמרים נוספים בנושא ניתוחים פלסטיים:
מתיחת בטן: מהם הסיבוכים וכיצד נמנעים?
ניתוחים פלסטיים: רווחים מול סיכונים
ניתוחים פלסטיים: מסע מסביב לעולם
הקשר בין ניתוחים פלסטיים ועבודה
ניתוחים פלסטיים זולים עולים ביוקר

הפוסק הגדול האחרון שהשמיע את דעתו בנושא הוא הרב שלמה זלמן אויערבך, מגדולי הדור האחרון בארץ ופוסק דגול, בשאלתו של אדם שאצבעו נקטעה בתאונה. הרב אויערבך דן בשאלה האם ניתן לחבר מחדש איבר שנקטע בניתוח עם הרדמה כללית, אפילו אם החולה יצא מגדר סכנת חיים. הוא פסק שהניתוח מותר בהחלט מכיוון שאינו נחשב חבלה אלא תיקון וטיפול להצלת האיבר. בשו"ת כותב הרב אויערבך שאם הניתוח נעשה כדי למנוע צער ובושה שנגרמים מפגם במראהו זה יהיה מותר, בהתבסס על התוספות והגמרא, מכיוון שהמטרה היא להסיר את הקלון. בכל אופן, אם הסיבה היחידה היא יופי, זה אסור.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר