הפרסומות שמפתות את הילדים שלנו

הרגולטור הבריטי Ofcom, הגוף הממונה על הסדרת החופש והתחרות בשוק התקשורת הבריטי, הודיע לפני שבוע כי שידורי פרסומות של חברות המייצרות ג'אנק פוד והמיועדות לקהל שמתחת לגיל 16 לא ישודרו יותר בבריטניה. כמו כן הודיעו ב-Ofcom כי פרסומות מטעם חברות אלה לא ישודרו כלל בתוכניות ילדים ובערוצי ילדים.

מי מאיתנו לא אוהב מזון מהיר? אנחנו מניחים שהתשובה היא שרוב הגולשים אוהבים ג'אנק פוד. זה משביע, זה זול, זה מתאים לצעירים. זה טעים. ונכון, זה גם מאוד לא בריא. דומה שהקרב העולמי נגד הג'אנק פוד נמשך.

ארגון צרכנים בריטי המכונה "?Which" יצא לאחרונה בקריאה נגד יצרני המזון הגדולים והמפורסמים, בשל מה שהוא מכנה "שימוש בטקטיקות שיווקיות על מנת לדחוף מוצרים לא בריאים, הכוללים רמה גבוהה של סוכר, שומן ומלח, לילדים".

לפי הארגון, החברות משתמשות בשיטות מתוחכמות כמו חלוקת צעצועים ושיווק באמצעות אתרי האינטרנט ששובים את לב הקהל הצעיר.

חוקרים מטעם ?Which בחנו דרכי השיווק של 12 ענקיות מזון במשך ששה חודשים וערכו ראיונת עם 50 ילדים. החברות שנבחנו היו: בורגר קינג, קוקה קולה, קאדבורי-שוופס, האריבו, קלוג'ס, קנטקי פרייד צ'יקן, קראפט, מאסטרפוד'ס, מקדונלד'ס, נסטלה, פפסיקו ווויטביקס.

בחברות המזון כבר התבטאו נגד התקנות של הרגולטור הבריטי בנוגע לתשדירי הפרסומת וכינו אותן מוגזמות, אבל גופי בריאות בריטיים,יחד עם ארגון ?Which הודיעו כי התקנות אינן מחמירות מספיק.

הארגון בחן 20 טכניקות שיווק שונות של חברות המזון ומצא כי מדובר באמנות שיווק של ממש. כדוגמא הביאו ב-Which? את השיטה של הפצת מיילים ויראלים בעלי תכנים שיווקים. ניק סטייס מ-Which? התייחס לטקטיקות הפרסומיות של החברות: "איך ניתן לצפות מהורים שיצליחו להעניק לילדיהם תזונה מאוזנת ובריאה, כאשר שימוש בטכניקות שיווק מתוחכמות שם לו את ילדיהם למטרה?"

אבל בחברות המזון דוחים את הטענות על הסף. ג'וליאן האנט, חבר איגוד המזון והמשקאות הבריטי (גוף המאגד בתוכו את היצרנים הבריטים בתחום) התייחס לקריאות: "מאכזב מאוד שבמקום לעבוד בשיתןף פעולה כדי להביא ליצירת קו אחיד, ב-Which? החליטו לייצר פרובוקציה זולה שתגרור כותרות, ושלא תצליח לקדם את הדיון בנושא".

גם בחברות המזוןם עצמן התנגדו לדו"ח של Which? הקובע כי החברות משטות בציבור. במקדולנד'ס, אולי החברה שמסמלת יותר מכל את מטרת המאבק בחברות המזון המהיר, הגיבו: "אנחנו דוחים מכל וכל את הטענה לפי טכניקות השיווק והפרסום שלנו אינן מהוגנות או שאנחנו משווקים ג'אנק פוד לילדים. בתקופה האחרונה פעלנו כך שמזונות רבים בתפריט שלנו עברו שינוי כדי שלא יקוטלגו כ'מזון לא בריא'".

ומה המצב בארץ? האם יש מי ששומר על ילדי ישראל מםפני פרסום לא נאות של מוצרי מזון לא בריאים? רשות הדיבור למנכ"ל הרשות השנייה בפועל, אילת מצגר שמסבירה מדוע עדיין אין כללים בארץ המתייחסים לנושא המזון המהיר והפרסומות לילדים: "כללי האתיקה בפרסומות של הרשות השנייה מכילים הסדרה בנושא אופי הפרסומות לילדים, ונותנים התייחסות לפרסומת למזון בכלל.

הרשות בחנה בשנה שעברה את הנושא של הסדרה פרטנית של פרסומות בנושא מזון מהיר בתכניות המיועדות לילדים. הגענו למסקנה שהנושא צריך להיות מטופל יחד עם משרד הבריאות, ולאגף התזונה יש את הכלים המקצועיים על מנת לקבוע את הפרמטרים שיעמדו בבסיס הסדרה בנושא.

אנו סבורים שיש חשיבות להסדרה בנושא זה ושהוא משרת את האינטרס הציבורי. ביקשנו ממשרד הבריאות להזדרז בטיפול בנושא".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר