פורום פוד קואצ'ינג, אימון להרזיה - יש לך שאלה?

היי, אני בת 18 ולפני שנתיים וחצי הצלחתי לרדת לבד 12 קילו אבל זה לא היה ברופן הכי בריא שיש, לפני שנה וחצי החלטתי ללכת לדיאטנית כדי לרדת באופן בריא מה שנשאר לי לרדת ולהרגיש בטוחה עם הגוף שלי, היא לא עזרה לי למרות שעקבתי אחרי מה שהיא אמרה לי, אני עושה שלוש פעמיים בשבוע ספורט ולפני שנה התחלתי להיות צימחונית, מאז אני בכלל לא מצליחה לרדת גם אם אני אוכלת רק 700 קלוריות ביום, אני כבר לא יודעת מה לעשות ואיך לרדת במשקל

ואם כן כמה יוד יש בו? במה יש יותר יוד במלח הימליאה הורוד או במלח הלבן שמעושר ביוד? תודה רבה

האם זרעי צ'יה שומרים על הערכים התזונתיים שלהם בחימום?

למה כולם ממליצים על מלח הימלאיה? האם הוא באמת טוב יותר ממלח רגיל?

חוץ מזה שאומרים שזה לא בריא, מה הערך התזונתי של מונסודיום גלוטמט? זה משמין?

אני חובבת מתוקים וסולדת ופירות. אני מנסה להוריד במשקל כשמה שהכי קשה לי זה להימנע ממתוקים. חלופה של פירות לא עובדת אצלי כי אני לא אוהבת ואפילו סולדת מהם. אשמח לשמוע על פתרון טוב לבעיה שלי!

אני משתדלת להפסיק לאכול בשעה 8, אני לא סופר קפדנית בעניין ואם הלו"ז לא מסתדר כמו שצריך אני לא לא אוכל אחרי 8. אבל לפעמים, לא תמיד, תוקף אותי רעב בשעה מאוחרת יותר ואז אני לא יכולה להירדם כי אני חושבת רק על זה, אז יוצא שאני אוכלת משהו ממש לפני השינה, אני משתדלת שזה יהיה ירק או פרי אבל לפעמים זה גם יהיה עוגה או עוגיה. אני לא כועסת על עצמי אבל כן הייתי רוצה לדעת מה לעשות במצבים כאלה ובעיקר איך לא להיות רעבה אחרי השעה 8, בעיקר כזה לא קורה בכל יום

הבת שלי בת 17 מכורה לבמבה, אוכלת לפחות שקית אחת ביום. אני כבר מזמן לא מכניסה הביתה אבל זה ממש לא מונע ממנה לקנות ולאכול. רציתי לדעת עד כמה זה באמת גרוע, בעיקר כשרוב התזונה שלה מסודרת ונראה שהמשקל שלה תקין ויציב.

שלום רב,
בני בן ה 6 חובב מאד דברי מתיקה וחטיפים. מדי יום הוא התרגל להגיע הביתה אחה"צ ולקבל פינוק קטן מתוק (חתיכת עוגה קטנה/ 2 קוביות שוקולד וכד') ולא ראיתי בזה בעיה עד כה . משקלו תקין והוא ילד רזה לכל הדעות. הוא פעיל גופנית יחסית - שוחה פעם בשבוע ובחוג כדורסל פעם בשבוע. (כבית אנו בית פעיל גופנית, כולם עוסקים בספורט , אוכלים ארוחות משותפות בערב , לא אוכלים מול מחשב/טלוויזיה- לציין כי הוא ממעט בפירות ואוכל רק מלפפון באגף הירקות) אבל הדחוף למתוק רק גובר בשנה האחרונה ואף נהיה אובססיבי (" אני רוצה קינוח", מתי קינוח ? אפשר עוד עוגה ?" ואנו מנסים לשלוט בזה בבית בנימוקים של בריאות וגיוון מזון. לעיתים הוא מסתובב סביב המזווה כמו דבורה וכל הזמן תר אחרי משהו מתוק - לעיתים אנו מסרבים ולעיתים מאפשרים ומסבירים שוב ושוב : מותר במידה- משהו אחד ליום וזהו. בימי הולדת המצב גרוע בהרבה היות ואז הוא מאבד כל רסן; כשאנחנו נוכחים, אנו מנסים למתן את האכילה חסרת הרסן:"די", לא בריא להגזים" תהנה מהכיבוד, תטעם קצת מכל דבר , צריך לאכול במידה ". טיעונים שאנו מקווים שעשויים להיקלט אצל ילדבגילו. לאחר חגיגת יום הולדת אחת הוא הקיא (הלקח לא נלמד כמובן) ובחגיגה שניה בה לא נכחנו מסתבר שהוא פשוט אכל ללא הפסקה. מאד כעסנו עליו מה שגרם לו לבכות כמובן (הוא גם נבהל מעוצמת הכעס ) וכעסנו גם על עצמנו כהורים על כך שאחד מאיתנו לא היה שם כדי להשגיח. חשוב לי לציין כי בבית אני אופה לעיתים עם הילדים, במזווה לרוב יש עוגיות, קצת שוקולד וכו. אני מאמינה כי איסור אכילה או אי החזקה של מזון מסוג זה יעשה את הפעולה ההפוכה ויחמיר את האכילה הלא מבוקרת כאשר הוא יפגוש את הדברים האלה במקום אחר: חברים, ימי הולדת , משפחה או גרוע מזה כאשר הוא ללא השגחה.
פעמיים כבר שמתי לב שהוא חיסל חבילת עוגיות קטנה שישנתי, שוקולד ממגירת האפיה שחוסל במשך שבועיים וכיוצ"ב. העובדה שזה נעשה בהיחבא מפריעה לי מאד שכן היא מעידה שהוא יודע היטב שזה אסור.
חשוב לי לקבל סיוע בכדי לדעת אילו מסרים יש לחדד? האם להוציא מתוקים מהבית לחלוטין? או שלא יהיו נגישים ? אילו מסרים להעביר שייקלטו בצורה טובה יותר, ואיך להתמודד עם האובססיה הזו ? חשוב לי מאד שלא יגדל להיות ילד שמן ויסבול מתחלואים הקשורים באכילה מופרזת של דברי מתיקה ומצד שני שלא ייפתח הפרעת אכילה לכיוון השני וידאג מכל דבר שהוא מכניס לפה.. אני חוששת גם כאמור שגם אם לא יהיו דברים מפתים עבורו בבית הוא יאכל בהיחבא או יאכל בצורה מופרזת כאשר אנו לא נוכחים אני לא דוגלת בהסתרת מזון מתוק בבית או בהוצאתו הגורפת אחרת כיצד ילמד הילד שליטה? . חשוב לי להעביר מסר של מידתיות אבל בזה ככל הנראה אנו כהורים לא מצליחים כך הנושא של ממתקים עוגות וכו נהיה כבר issue . אודה לעזרתך שכן אני שבה וחוזרת על כך שיש הכל בבית ושאנו לא מחסירים ממנו דבר והכל מותר אך במידה) ובעיקר כיצד להתמודד עם זה בצורה טובה יותר כהורה ולסייע בהפחתת האובססיה שהוא פיתח סביב הנושא.
בתודה
מלאני

קצת משקל עודף, לא בקטע של דיאטה אבל לא בא לי לעלות במשקל. מכינה לעצמי אוכל לכל השבוע לעבודה, ככה שיוצא שבמשך ארבעה או חמישה ימים אני אוכלת את אותו הדבר לארוחת צהריים. האם יש בכך נזק? גם אם מדובר בפסטה, אורז, תפוחי אדמה?

אני אוטוטו מתגייסת ואני ממש מפחדת להשמין בצבא, עוד לא יודעת אם אהיה בבסיס סגור או פתוח. אשמח לקבל עצות מבעוד מועד איך להימנע מהבלתי נמנע...

כשאני יודעת שיש לי משהו מתוק או איזה חטיף בבית אני לא רגועה עד שאני אוכלת אותו. הפתרון של לא להכניס לבית לא עבוד כי צריך להחזיק דברים בבית בשביל שאר בני המשפחה. מה עושים אם כוח הרצון לא מספיק חזק?

האם זה נכון שאסור לאכול פירות על בטן ריקה? למה?

כמה זמן לפני השינה צריך להפסיק לאכול?

אני לא רגישה לגלוקוז אבל הורדתי מוצרי חלב, אני מנסה לשמור על משקל תקין אז הורדתי פחמימות פשוטות, ועדיין אני מרגישה תחושת נפיחות וכבדות בבטן. מבחינה רפואית הכל תקין אז זה כנראה קשור לאוכל, מה זה עוד יכול להיות?