נתוני משרד הבריאות: הישראלים לא בכושר

לרגל היום העולמי לפעילות גופנית מפרסם מנכ"ל משרד הבריאות הנחיות לצוותים מטפלים ולמוסדות הבריאות לקידום פעילות גופנית באוכלוסיה, עקב נתונים מדאיגים על רמת הפעילות הגופנית בכל שכבות האוכלוסיה
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 21/08/2005 |
צפיות: 4,859
נתונים עדכניים על היעדר פעילות גופנית - משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות שבקיום פעילות גופנית. בריאות האדם ובריאות הציבור מבוססות, בין השאר, על התנהגויות ואורחות חיים מקדמי בריאות. פעילות גופנית היא חלק מאמצעי הרפואה המונעת. פעילות גופנית הוכחה כיעילה במיוחד לשיפור איכות החיים. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי מאמץ את המלצות הועדה לקידום פעילות גופנית שפעלה מטעם המועצה הלאומית לקידום בריאות. הועדה המליצה למטפלים כי ימליצו בפני מטופליהם את ההמלצות הבאות:

חשוב להתחיל כל פעילות גופנית בעצימות נמוכה (למשל הליכה רגילה) ולהעלות בהדרגה תוך מספר שבועות לעצימות בינונית עד גבוהה (למשל הליכה מהירה), בהתאם להסתגלות הגופנית לפעילות.

בדרך כלל, לשם שמירה על הבריאות, מומלצת פעילות גופנית למשך לפחות חצי-שעה כל יום או רוב ימות השבוע.

מומלצת פעילות למשך שעה עד שעה וחצי כל יום למטופלים עם השמנה (18) או סיכון גבוה אחר למחלת לב וכלי דם, כגון יתר לחץ דם וסכרת. ניתן לפצל את זמן הפעילות במהלך היום (למשל, על ידי הליכה או רכיבה על אופנייים למקום העבודה ובחזרה).

כדי לעודד ביצוע פעילות גופנית והתמדה בה כשגרת חיים, יש לתת למטופל/ת לבחור את סוג הפעילות לפי העדפתו/ה האישית. לא משנה סוג הפעילות - כל עוד יש עליה בדופק ובנשימה, כמו בפעילויות האירוביות: הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים וכדומה.

יש להנחות את המטופל/ת לפנות לרופא/ה אם יופיעו מחושים בחזה תוך כדי מאמץ.

לחולה לב, רצוי להתחיל פעילות גופנית במסגרת השגחה רפואית, כגון בשיקום לב.

פעילות גופנית מוסיפה בריאות לכל אחד, ומועילה במיוחד במצבים שכיחים המביאים מטופל/ת למרפאה: השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, כאבי גב, עייפות, אין-אונות. במחלות כרוניות מסויימות, כגון מחלת לב וכלי דם, מחלת ריאה כרונית, ירידה בתיפקוד - בעקבות אשפוז, ניתוח או שכיבה ממושכת (deconditionning), פעילות גופנית הוּכחה כיעילה במיוחד לשיפור איכות החיים. חשוב לתת מרשם לפעילות גופנית כל אימת שמתחילים טיפול בקורטיזון כדי לסתור את תופעות הלוואי של טיפול זה (השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת).

על הצוות הרפואי מוטלת החובה לזהות חוסר פעילות גופנית, וכן לייעץ, לבחון נכונות, לעזור ביישום המלצות להתחלה או הגברה של פעילות גופנית, ולעקוב אחר ביצוען , כפי מתואר בטבלה הסמוכה. צוות המרפאה (אחות, הדיאטנית, הרוקחת, הפיזיותרפית) יכול לעזור לרופא/ה בביצוע המלצות אלו. אין המלצה בספרות המורה על ביצוע בדיקות סריקה לגילוי מחלת לב (כגון מבחן מאמץ) לפני התחלת פעילות גופנית.

חמש הדברות לתמיכה יעילה בהתחלה ובהתמדה של פעילות גופנית

לזהות. שאל/י כל מטופל/ת, בכל ביקור, על הרגלי פעילות הגופנית - תעד/י את התשובות.

לייעץ. תן/ני מסר ברור, חד-משמעי ואישי (מבוסס על מחלת המטופל/ת) להתחלת הפעילות הגופנית.

לבחון. האם יש רצון להתחיל פעילות גופנית? איזה סוג? מתי?

לעזור. לתמוך בבחירת פעילות מועדפת ונוחה למטופל/ת. אם קיימת מיגבלה גופנית, להפנות לפיזיותרפיסט(ית) להתאמת סוג הפעילות. חולה לב - רצוי להפנות לשיקום לב. רצוי לגייס בן/בת זוג, שותף/פה, חברים או בני משפחה לתמיכה.

לעקוב. לקבוע מעקב אחרי שבוע, חודש, שלשה וששה חודשים, ושנה (בטלפון או בביקור חוזר).

לא בכושר

להלן מוצגים ממצאים אודות היעדר פעילות גופנית משלושה סקרי בריאות לאומיים שנערכו על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות. הממצאים העיקריים מצביעים על היעדר הרגלי פעילות גופנית (פחות מפעם בשבוע) באופן מאסיבי. בקרב הגברים נרשמו 900 אלף גברים שלא מבצעים פעילות ספורטיבית לפחות פעם בשבוע (שהם 45.7 אחוז מאוכלוסיית הגברים הבוכרים). בקרב הנשים נרשמו מספרים גבוהים אף יותר, כשמדובר במיליון ו-100 אלף נשים שאינן פעילות לפחות פעם בשבוע (מספר המהווה 49 אחוזים).

הממצאים מבוססים על סקר בריאות לאומי 2003-4 במסגרת פרויקט EUROHIS. הסקר בוצע בשנים 2004-2003 באמצעות ראיונות טלפוניים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל: כ-10,000 מרואיינים בני 21 שנה ומעלה, יהודים וערבים.

אחוז הערבים שאינם עוסקים בפעילות גופנית גבוה פי 1.5 בהשוואה ליהודים (56.3 לעומת 44.7). בחלוקה לקבוצות לפי נתוני גיל ומגזר נרשמו הנתונים הבאים: בין הגילאים 21 ל-34 אחוז היהודים שאינו פעיל לפחות פעם בשבוע עומד על 48.7 ואילו אחוז הערבים עומד על 58.5. בין הגילאים 35 ל-44 מדובר ב-49.6 אצל היהודים ו-65.9 אצל הערבים, בין הגילאים 45 ל-54 מדובר ב-44 אחוזים לעומת 64.3, בין הגילאים 55 ל-64 הפער גדל ל-38.8 לעומת 72.2 ומגיל 65 ומעלה הפער הוא בין 40.4 אחוזים של אי פעילים/ות אצל היהודים ל-81 אחוזים בקרב האוכלוסיה הערבית. ניתן לראות כי בקרב האוכלוסייה היהודית, השכיחות של היעדר פעילות גופנית יורדת עם השנים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר מרים מייזל
    ד"ר מרים מייזל
    אורחות חיים, רפואת משפחה ד"ר מייזל היא מומחית ברפואת משפחה ובעלת רישיון לעסוק בהיפנוזה רפואית. דוגלת בתזונה בריאה. בשנת 2018, חיברה ד"ר מייזל פרק בספר לימוד לרופאים. פרק זה עוסק במחקרים שמביעים... קרא עוד