גזים: עדיף שלא לשמור בבטן

גזים היא בעיה כאובה שממעטים לדבר עליה. אחת הסיבות העיקריות לעודף של גזים במערכת העיכול היא רגישות ללקטוז. אם קיימת רגישות, מוצרי חלב אינם מתעכלים היטב ויוצרים נפיחות בבטן. אנשים רבים רגישים ללקטוז מבלי להיות מודעים לכך
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 24/01/2013 |
צפיות: 16,113
בתחילת השבוע ניגש אלי מנהל מחלקת הייצור במפעל בו אני עובדת כמנהלת מחלקת בריאות העובד. השעה היתה שעת בוקר והייתי מרוכזת בכל הפניות בהן עליי לטפל. אני אוהבת את היחס האישי לבעיותיהם הבריאותיות של הרופאים. מנהל היצור החליט שאין מה לשמור בבטן, הוא חייב לספר לי הכל ומייד.

למידע נוסף בנושא גזים היכנסו לפורומים:
פורום בישול בריאות, מתכוני בריאות
פורום גסטרואנטרולוגיה, מחלות דרכי העיכול
פורום תזונה טבעית, תזונה נכונה
פורום תזונה קלינית
פורום תרופות סבתא

דפנה תשמעי, אתמול היה הקש ששבר אותי החלטתי להפתח: "זה היה בשעה 14.00 כשהתחילה הישיבה וכבר בפתיח המנכ"ל הרגשתי את הבטן מתהפכת וגועשת. זזתי על הכיסא בחוסר נוחות ורציתי לחזור ולבצע את תרגיל הכיסאות המוסיקלים שהיינו משחקים בתיכון, להזיז את הכיסא בחריקה חזקה וליצור הסוואה להתפוצצות, בעודי חושב על ביצוע התרגיל אני שם לב שהכיסא שלי הוא כיסא מנהלים עם...גלגלים! ירדתי מהרעיון, חשבתי על הריח ועוד לפני שהוא יצא דמיינתי את חברי הטובים נופלים למרגלותי אחד אחד. התרכזתי כל כולי בשריר אחד קטן וקטלני והתפללתי שהפעם לא יבגוד בי.
בעודי מתאמץ לסגור את השער, מאדים בפני ובאוזני בכלל לא מסתכל על המנכ"ל, לפתע פתאום אני מבחין כי כל העיניים נעוצות בי. מרוב מבוכה חשבתי שפספסתי, עוד רבע שניה והר הגעש מתפרץ בכל העוצמה, ואני לא חוזר לישיבה, חופשת מחלה מיידית לכל הנוכחים והשמועה תעשה גלים. פתאום הבנתי שהמנכ"ל ביקש בקשה- הייתי אמור להביא את דוחות התעסוקה של השנה שעברה, שנשכחו בחדר המזכירה, איזה מזל חשבתי לי, הוא ביקש ממני ל'קפוץ' להביא, ובדרך למזכירה אעבור בשירותים ואם יהיה לי מזל לא יהיו שם עובדים נוספים, אני אבצע את זממי ואחזור לישיבה."

הבעיה ממנה סובל מנהל מחלקת הייצור היא בעיה מטרידה שממעטים לדבר עליה - עודף גזים. האמת שאין הרבה פתרונות לתופעת הגזים שתוקפים לפתע. על השאלה למה יש לנו גזים, עדיין לא נמצאה תשובה ברורה, אולי נאמר לעת עתה "כי ככה אלוהים רצה", אולם הפחתת כמות הגזים זו משימה ברת ביצוע. התיישבנו והתחלתי לספר לו על הסיבה העיקרית בגינה רוב האנשים סובלים מריבוי גזים.


רגישות ללקטוז


להרבה אנשים מבוגרים יש רגישות לחלב של עגלים. עד כמה שזה נשמע נדוש האדם הבוגר לא תמיד יכול לעכל את חלב הפרה, והוא אינו יודע בכלל שתסמיני הסבל נגרמים מסוכר החלב, הלקטוז. לקטוז, הוא דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של גלקטוז והוא נמצא רק בחלב. לכל דו סוכר יש אנזים ספציפי המפרק אותו.

האנזים המפרק את לקטוז נקרא לקטאז. אנזים זה מופרש מתאי רירית המעי הדק ונחשב לאנזים הבעייתי ביותר. באופן כללי עולה רמת הלקטאז בעובר בתקופת ההריון ונשארת גבוהה עם ההנקה. בתקופת הגמילה יורדת רמתו באופן טבעי עד גיל שנתיים רוב ייצור האנזים מתכלה.
לאנזים זה מיוחסות 2 בעיות:
א. חסר מולד - מאופיין בחוסר מוחלט של לקטאז.
ב. חסר נרכש - נפוץ יותר ושכיח מאד באוכלוסייה (מהווה בין 35-50%).
רוב האנשים סובלים מחסר מסוים בלקטאז אך אינם מודעים לכך.

מבחינה פיזיולוגית הפרשת הלקטאז היתה צריכה להסתיים לאחר היניקה כמו אצל בעלי החיים בטבע, אבל האדם ממשיך לצרוך מוצרי חלב מעבר לתקופת היניקה ואז ייצור הלקטאז בתאי הרירית ממשיך להיות מגורה. חלק ניכר מאוכלוסיית העולם סובלת מחוסר בלקטאז בשלבים הראשונים אחרי היניקה או שנים מאוחר יותר.לרוב ייצור הלקטאז יורד בצורה איטית והדרגתית משך שנים עד שהבעיה מורגשת בצורה קלינית. באופן עקרוני לקטאז מותאם לשנות החיים הראשונות. אם נפסיק לצרוך מוצרי חלב יפסק ייצור הלקטאז.

במקרה של חוסר בלקטאז, חלק מהלקטוז לא יתפרק. ייתכן שבשלב מסויים כתוצאה מתהליכי חוסר עיכול תכולת המים במעי עולה פי שלושה מהרגיל מהווה גירוי לפריסטלטיקה וגורמת לשלשול. בנוסף סוכר לא מפורק גורם להתססתו על ידי חיידקים (חיידקים שנמצאים כתושבי קבע במעי). כתוצאה מכך יווצרו: גזים, נפיחות וכאבי בטן. כמובן שאנשים שפעילות הלקטאז שלהם נמוכה רק במידה מעטה עשויים שלא לחוות את הסימפטומים הללו.

רוב הסובלים מחוסר לקטאז חלקי, מסוגלים לקלוט מנת לקטוז יומית המגיעה ל-10 גרם = כוס חלב אחת. אם אי הסבילות חריפה אפשר להגיב בתסמיני החסר אפילו למנה של 3 גרם. ישנה דרך קלה לאבחון התופעה, והיא נשיפה לתוך פיה בתנאי מעבדה. על פי כמות המימן שמשתחררת בנשיפה ניתן לזהות חסר בלקטוז.

<@ --- IMG_2 --- @>

טיפול בחסר בלקטוז


לא ניתן להפוך רגישות ללקטוז, מטרת הטיפול להקל על התסמינים.
אנשים עם חסר כמעט מוחלט של לקטאז אינם יכולים לעכל מוצרי חלב. לא נורא, אין מה להזיל דמעה, יש תחליפים מסויה. מאוד טעימים והרבה יותר בריאים.

לעומתם, יש אנשים שיכולים שיכולים לעכל חלק ממוצרי החלב. איך יודעים איזה חלק?
עושים ניסוי על עצמי וגופי: מפסיקים צריכה של מוצרי חלב לחלוטין ולאחר מכן מחזירים אותם לתפריט לפי סדר יורד: גבינות קשות, גבינות רכות יוגורטים, ולבסוף חלב. בהסתמך על ניסיון זה אפשר לגלות מהי רמתה של האי סבילות. בחלב יש לקטוז אך מוצרי החלב עוברים עיבודים. יוגורטים וגבינות מכילים פחות לקטוז מחלב. כעיקרון, ככל שהגבינה קשה יותר יש בה פחות לקטוז.

אמנם יש המציעים שימוש בכמוסות של האנזים לקטאז או אבקת לקטאז. את האבקה אפשר להוסיף לכוס חלב רבע שעה לפני השתייה. הלקטאז מפרק את הלקטוז עוד בכוס. חלב זה יהיה פחות מתוק. את הכמוסות אפשר לבלוע עם החלב. חשוב שזה יהיה בו זמנית כדי שיהיה מגע בין האנזים לסוכר. אני חושבת שזה גורע מההנאה בלשתות כוס קפה או שוקו.

לכתבות נוספות בנושא תזונה נכונה:
תזונה נכונה: החלטות בריאות לשנת 2013
במקום דיאטה נסו לשפר את התזונה שלכם
כיצד להתמודד עם פרצי תשוקה למזון מסוים?
12 חטיפים בריאים שמצויים בכל בבית
כיפת ברזל: תזונה לחיזוק מערכת החיסון

רצוי שלא לצרוך מוצרי חלב בצורה נפרדת בארוחה אלא עם מזונות נוספים. צריכת הלקטוז כחלק מארוחה עם מזונות אחרים מאיטה את התרוקנות הקיבה ומעבר הלקטוז למעי הגס ומאפשרת ללקטאז המיוצר בגוף לפרק את הלקטוז. מאותה סיבה חלב המכיל אחוזי שומן גבוהים עדיף על חלב דל שומן. שומן מעכב התרוקנות קיבה.

מומלץ מאוד לצרוך ככל היותר סיבים תזונתיים אשר סופגים את הנוזלים המיותרים ובכך מורידים את רמת השלשולים לאחר צריכת לקטוז.

חיידקים פרוביוטיים עוזרים בעיכול הלקטוז: חיידקים פרוביוטיים מסוג "לקטובצילוס בולגריקוס" וה"ביפידובקטריום ביפידום" הנמצאים במעי הדק והגס מסייעים בעיכול הלקטוז על ידי פירוק של האנזים לקטאז.

לסיכום: פחות חלב ניגר ותוספת של מוצרי תחליף: חלב סויה ומוצרי סויה, טופו, חלב אורז וחלב קווקר.

ניתן ליצור קשר עם ד"ר דפנה לב בטלפון 054-5468336

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר