פעילות גופנית תרפא אינסומניה?

מטופלים רבים המגיעים למעבדות שינה עקב בעיות שינה שונות, מתלוננים כי הם מתעמלים, לעיתים עד כדי תשישות, אך הם לא ישנים טוב יותר בלילה, למרות התשישות והעייפות מהאימון. טענה זו מפתיעה רבים מהחוקרים בתחום, המתייחסים לאימון גופני כאחד מהסטימולטורים הטובים יותר לשנת לילה טובה. אם כן מהו הקשר היומיומי בין אימון גופני לשינה?

למידע נוסף בנושא כושר גופני הכנסו לפורומים:
פורום יוגה, מדיטציה
פורום כושר גופני
פורום כושר גופני לנשים
פורום פילאטיס
פורום רפואת ספורט

במחקר שפורסם לאחרונה במגזין לרפואת השינה, נמצא כי ההשפעה של אימון גופני יומיומי של השינה מורכבת יותר משרבים מאיתנו חושבים, ושלטווח הקצר, לשינה יש יותר השפעה על האימון מאשר לאימון על השינה. החוקרים במחקר האחרון שפורסם בנושא הסתמכו על נתונים ממחקר שנעשה אודות פעילות גופנית ושינה ופורסם במקור בשנת 2010. החוקרים אספו קבוצה קטנה של נשים וגבר אחד, אשר אובחנו כסובלים מאינסומניה – נדודי שינה. רוב המתנדבים היו בשנות השישים לחייהם והם ניהלו אורח חיים יושבני.

החוקרים חילקו אותם באופן רנדומלי לשתי קבוצות – קבוצה אחת נשארה לא פעילה וניהלה את אורח החיים היושבני לו היו המשתתפים רגילים. קבוצה שניה החלה לבצע תכנית אימונים בעצימות מתונה, המורכבת מפעילות בת 30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע, על אופני כושר או הליכון בשעות אחר הצהריים. תכנית האימונים הזו נמשכה לאורך 16 שבועות.

בתום תקופת הניסוי, המשתתפים בקבוצת האימון, נהנו משינה עמוקה בהרבה לעומת תחילת המחקר. הם ישנו ממוצע 45-60 דקות יותר בכל לילה, התעוררו פחות פעמים ודיווחו כי הם עירניים יותר ופחות מנומנמים עם היקיצה. החוקרים ביקשו לבדוק האם הפעילות הגופנית הביאה לשיפור בשינה של הנחקרים גם באופן מיידי, והאם על בסיס יומיומי היה ניתן לראות את השינויים בהרגלי השינה עקב הפעילות.


על פי יומני השינה שניהלו הנחקרים נמצא כי לא הייתה לפעילות הגופנית השפעה מיידית על השינה, כלומר לא ברמה היומיומית מיד לאחר הפעילות וכי ההשפעה נראתה רק לאחר התמדה בפעילות הגופנית לאורך תקופה. לאחר חודשיים לא הייתה השפעה של הפעילות על השינה ורק לאחר ארבעה חודשי הניסוי ההשפעה הייתה ניכרת לעין.

בנוסף, הנחקרים שהיו בקבוצת האימון לרוב לא דיווחו כי הם ישנו טוב יותר בלילות שעקבו את האימונים וביום שלמחרת קמו עייפים יותר והאימון היה פחות אינטנסיבי. שינה גרועה גרמה לקיצור האימון ביום המחרת, בעוד שאימון באורך מלא לא גרם לשינה טובה יותר.

אולי תוצאות אלו נראות לא מעודדות במבט ראשון, וסותרות את המסקנה הקודמת שארבעה חודשים של פעילות גופנית יכולים לשפר את הרגלי השינה של אנשים הסובלים מנדודי שינה. הבעיה היא שכשמעמידים מחקר זה אל מול מחקרים אחרים שנערכו בנושא, המחקרים האחרים ביססו את מסקנותיהם על אנשים שאינם סובלים מאינסומניה. כך שפעילות גופנית התישה את גופם כהלכה וגרמה להם להתעייף ולישון היטב בלילה כבר לאחר הפעילות ולא רק לאחר ארבעה חודשים.

לכתבות נוספות בנושא פעילות גופנית:
7 תרגילי כושר מנצחים
קשיי הליכה בקרב מועמדים לניתוח בריאטרי
ספורט ושפעת? הטוב, הרע והשנוי במחלוקת
ג'ירוטוניק - תרגול מעגלי מושלם
התעמלות כחלק משגרת החיים

אנשים עם אינסומניה והפרעות שינה אחרות נוטים להיות "שונים מבחינה נוירולוגית" כדברי החוקרים במחקר. יש להם גירוי יתר במערכת המתח והחרדה במוחם. אימון גופני אחד ביום כנראה אינו מספיק על מנת להתגבר על גירוי היתר תוך מספר ימים, ואפילו עשוי להעצים אותו, מאחר והפעילות הגופנית עצמה היא גורם מתח פיזיולוגי. אך בסופו של דבר, אם מקפידים לעשות את הפעילות הגופנית לאורך זמן, האימונים מתחילים להשתיק את גירוי היתר של מערכת המתח אצל אנשים אלו. הגירוי הפיזיולוגי עקב הפעילות, לאחר שזו נעשתה לאורך תקופה, יורד ומתמתן וכך האדם מצליח להיות רגוע יותר לקראת שעת השינה ולישון טוב יותר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר