הכל על ויפלש או צליפת שוט

הביטוי "צליפת שוט" נשמע כמו ביטוי שקרוב יותר לתחום הסאדו-מאזו מאשר פגיעת צוואר נפוצה בתאונת דרכים.

אבל אל תטעו - מדובר בפגיעה מטרידה, שתוצאותיה לא פשוטות, ועם זאת, החבלה הכל כך שכיחה הזו יכולה להימנע בקלות.

אז בואו נתחיל מהתחלה. צליפת שוט או ויפלש |("Whiplash"), היא כינוי לסוג של חבלה הנגרמת בתאונת דרכים לחוליות הצוואר.

לרוב, החבלה נגרמת כתוצאה מ"זריקה" קדימה ומיד אחורה של הראש בעקבות פגיעה של רכב מאחור, האצה ו/או האטה פתאומיים או התנגשות חזיתית.

פגיעה של "צליפת השוט" יכולה להתבטא בתופעות כמו כאבי ראש, כאבי כתפיים, מתח שרירים, הגבלה של תנועות צוואר, בעיות שיווי משקל, חוסר יציבות, נטייה ליפול, הפרעות ראיה, שיעול כרוני.

ועוד, פציעת ויפלש יכולה לגרום לחירשות או בעיות שמיעה וצפצופי אוזנים, חולשת שרירים, חוסר תחושה, כאבי צוואר (כולל "צוואר תפוס"), מתח שרירים ובעיות נוירולוגיות שונות. תופעות כגון טיניטוס וסחרחורת עשויות להחמיר את המצב.

לא מתים מזה אבל גם לא חיים נעים.

נכון, זה לא סוף העולם לסבול מחוסר יציבות או מ-צפצופים באוזנים במשך חודש. או מכאבי ראש וכל מיני תחלואים שכאלו שלא נותנים מנוח. אין אשפוז ממושך בבית חולים, ופגוע הצליפה לא נראה חבול ומדמם. מקסימום תומך צוואר יעיד על תאונה לא מדאיגה.

ובכל זאת, המוני אנשים נפגעים מפגיעת צליפת שוט, מחסירים ימי עבודה, מפסידים פרנסה, מרגישים רע, חווים טראומה ועלולים לפתח בעיות נוירולוגיות ארוכות טווח.

מייקל מורגרף, אוסטיאופת, מסביר כי: "לרוב, לאחר פציעת ויפלש, יופיעו הסימפטומים רק בין 48 ל-72 שעות לאחר התאונה.

כאבי צוואר, גב עליון או עצם השכמה, דקירות או חוסר תחושה, כאבי ראש, ראש כבד, כאב זרוע, חולשה או בחילות - כל אלה הן תופעות לוואי שכיחות של ויפלש. עם הזמן עלול אף להתפתח דיכאון.

בדיקות רנטגן, CT או MRI, יצביעו לרוב על תוצאה "נורמלית", אך בעבר כבר הוכח כי בדיקות אלו אינן יכולות לאתר בעיות מסוימות. על כל מטופלי ויפלש לעבור בדיקת הערכת ניידות, חוזק ותפקוד עצבי, על מנת לקבל טיפול לכל אי תפקוד שהוא".

הגורם הראשוני בטיפול כרוך באיתור של גורמי הכאב בכל הגוף, על מנת להעניק טיפול הולם. שימוש בצווארון רפואי בימים הראשונים לאחר התאונה הוא דרך הטיפול הטיפוסית.

דרכי טיפול אחרות כוללות את הארכת שריר הצוואר, תנועה (על ידי התעמלות או פיזיותרפיה), לימודי יציבה והתעמלות, עיסוי, כוח הגרירה (Traction), מתיחה (שרירים ועצבים), ריפוי באמצעות מים (Hydrotherapy), טיפול תרופתי וניתוח.

"המגמה בספרות היא לספק שיקום אקטיבי ופונקציונלי לסובלים מכאבי צוואר כרוניים", אומר מורגרף, הבעלים של ה'מרכז לויפלש'. "שיטת הטיפול שתיבחר תלויה באזור אי התפקוד. רוב התסמינים אצל הסובלים מכאב צוואר כרוני הינם חולשה וחוסר תפקוד צווארי. כאב מתמשך זה, חשוב להדגיש, ישפיע על סגנון חייכם".

מורגרף דוגל בשיטה הנסמכת על חיזוק הצוואר בעזרת מערכת טכנולוגית מתקדמת נקראת MCU. "המערכת תוכננה ונבנתה בטורונטו, קנדה, והופצה לכל העולם. מחקר שנערך הוכיח כי חיזוק הצוואר מפחית את הכאב ומשפר את התפקוד ביום יום", מסביר מורגרף.

וישנם פיתרונות נוספים. תחקיר אינטרנטי ממש קצר מוביל לפטנט די צעיר בשוק, ופועל עוד לפני הפגיעה במטרה למנוע את הפגיעה.

הפטנט של הממציא פלג אהרוני, מנכ"ל חברת הדסון הישראלית, נבחר לאחד מעשרת הפטנטים לשנת 2004, ולדברי ממציאו הוא זול, נח ופשוט ויעיל כמעט ב-100%.

מדובר בכרית המתלבשת על ראש המושב (ומתאימה לכל סגי הרכב בארץ) ולמעשה מצמצמת את המרווח בין הראש לכיסא, ובכך מונעת את הטלטלות הראש בעת התאונה. הכרית מצמצמת את המרחק לאפס עד חמישה מיליטמר, המרחק האופטימלי למניעת ויפלש.

כדי להוכיח את יעילות הכרית היא נשלחה לבחינה בשתי מוסדות מחקר בטיחותי ידועים בבריטניה: MIRA ואירגון Thetcham. אירגונים אלה מבצעים מחקרי בטיחות שונים עבור חברות הביטוח בבריטניה.

תוצאות מחקר MIRA הוכיחו שה-Whipguard משפר את הבטיחות של כל משענות הראש עליה היא מורכבת. מכון Thetcham קבע כי שימוש בכרית מעלה את דרוג בטיחות המושב מ'גרוע' (הציון הנמוך ביותר) ל'טוב' (הציון הטוב ביותר).



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר