מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בבעיה, מקווה שזה המקום הנכון.אנה21/09/2007
אני לא בטוחה אם זה המקום הנכון לרשום על מה שעברתי,
אבל בהחלט מקווה שכן.
אני בת 15,
ובחודשיים-שלושה האחרונים ירדתי 17 קילו.
ממשקל 70 ק"ג ירדתי עכשיו ל-53,
גובה - 166 ס"מ.
הבעיה שהתחלתי להוריד במשקל באופן בריא של דיאטה מבוקרת שמתבססת על הפרדה של חלבונים ופחמימות ,
וכן הורדתי את 5 הקילוגרמים הראשונים.
אבל כשהתחיל החופש הגדול התחלתי לפספס ארוחות,
ובסופו של דבר הגעתי לסוג של אנורקסיה,
ואני די בטוחה שלא עברתי את ה-300 קלוריות ליום,
ההורים שלי רופאים כך שהם שמו לב לבעיה וניסו לגרום לי לאכול בריא,
אבל פשוט התחמקתי ודברים בסגנון,
הגעתי לכך שכל מה שחשבתי עליו היה איךם אני נראית ועל גודל הבטן שלי,
שמתי לב גם שמצב הרוח שלי ירד באופן משמעותי,
פעם הייתי צוחקת ועליזה כל הזמן ואח"כ פשוט הייתי דכאונית והסתובבתי עם מחשבה אחת בראש בלבד.
היו לי סחרחורות והייתי עייפה כל הזמן, אז אני מניחה שאפילו אנמיה הייתה לי,
גם הווסת התחילה לי שבועיים לפני הזמן, ומאז עבר כבר קצת יותר מחודש והיא עוד לא פה שוב.
מאז תחילת שנת הלימודים הבנתי שמה שעשיתי היה מוטעה לגמרי!
בהתחלה אכלתי חלבונים וסלטים בלבד, ובשבועיים האחרונים שילבתי גם פחמימות.
עכשיו אני שוב אוכלת פחמימות וחלבונים בפנרד,
ומגיעה לצריכה של כ-1000 קלוריות ביום,
ע"י אכילה של מזון בריא בלבד.
אני גם עוסקת יותר בספורט, 3 פעמים שבוע חדר כושר [אפילו שהשבוע יצא לי להגיע לשם רק פעמיים, יצאתי לריצה קצרה]. אני גם עושה כל יום לפחות 125 כפיפות בטן ותרגילים נוספים לשרירי הבטן [חצי בצהריים וחצי בערב].
אני מבינה שאני צריכה לאכול יותר, בעיקר כי אני מתבגרת,
אבל מצד שני, אני לא יכולה פתאום לאכול הרבה ישר אחרי אנורקסיה, לא?
אז אני מנסה לחזור לתפריט נורמאלי לאט לאט...
אז השאלות שלי הן:
1. האם יש מצב שכבר פגעתי איכשהו בפוריות שלי?
2. מהי כמות הקלוריות שאני צריכה לצרוך ביום כדי לשמור על המשקל הנוכחי?
3. החזה שלי נהיה קטן יותר , מ-85D ירדתי ל-80D, אבל אני כמעט בטוחה שכבר ירדתי למידה C מאז שקניתי את החזיה האחרונה, האם יש דרך להגדיל את החזה שלי ע"י אכילה של מזון מסויים או פעילות מסויימת? =(
4. מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לעצמי לחשוב על המראה החיצוני פחות?
לפני כמה ימים אמא שלי אמרה לי שהיא מפחדת שהיא לא תצליח להתמודד איתי יותר ובאופן רציני חושבת לקחת אותי לפסיכולוג, ושאם לא אתחיל לאכול פחמימות גם הלימודים שלי ידרדרו, זה נכון?. אני חושבת שזו אחת מהסיבות ש'תפסתי את עצמי בידיים', בעיקר בשבוע האחרון.
בבקשה תעזרו לי, עכשיו כשסיכמתי את כל זה , אני מבינה כמה טיפשה הייתי
ושזה באמת היה מסוכן. מקווה שלא גרמתי לעצמי נזק בלתי-הפיך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תשובה לאנה
ד''ר הגר שפר24/09/2007הי אנה
אני גאה בך שאת מספרת על המצב בכזאת פתיחות אבל חשוב שתשתפי גם את ההורים שלך במצב כמו שהוא, חשוב שהם יהיו מודעים למצב.
אני מקוה שזה שתפסת את עצמך מוקדם ישמור על הגוף שלך ושהמחזור שלך יחזור במהרה.
חשוב שתאגלי לפחות 1500 קלוריות. תשלבי גם פחמימות וגם חלבונים בכל ארוחה זה חשוב לריכוז, למצב רוח ולאנרגיה.
אל תפריזי בפעילות גופנית , תני לגוף שלך זמן להתחזק.
השתדלי לפצל את המזון ל - 6 ארוחות קטנות כדי להקל על העיכול ואל תדלגי אל ארוחות, גם אם את חושבת שאכלת יותר מידי בארוחה הקודמת.
תעסיקי את עצמך בדברים שעושים לך טוב: להפגש עם חברות, להרשם לחוגים ,לצייר , לרקוד, ללכת לצופים, להתנדב. העיקר שתהיה עסוקה ותתעסקי פחות עם הגוף שלך ואם איך שאת נראית.
לגבי החזה שלך אני מאמינה שהוא יתמלא בחזרה עם הזמן. אין מזון שיעשה את זה.
אני שוב מדגישה שחשוב שתשתפי את ההורים שלך, גםאם הם מאמינים לך שהכל בסדר, חלק מההחלמה הוא לא לשקר יותר ולא להסתיר יותר.
פגישות עם פסיכולוג, בעיקר מישהי שמומחית לנערות עם הפרעות אכילה, זה לא נורא ואפילו יכול להיות נפלא בשבילך. יעיל ומשחרר.
אז המון בהצלחה ואני בטוחה שתצליחי לנצח...
מחכה לעידכון ממך
הגר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהעדכון מצב
אנה24/09/2007תודה רבה על התמיכה,
ורציתי לומר שאני כן משתפת את ההורים במצבי,
אתמול הלכתי לרופאת המשפחה שלי וכבר היום בבוקר עשיתי בדיקות דם ,
היא גם רשמה לי ויטמינים ונתנה לי הפניה לדיאטנית, כך שאני כבר אקבע תפריט שיתאים לי יחד איתה.
עכשיו כשאני משתדלת לשמור על עצמי אני גם מרגישה הרבה יותר טוב.
שוב תודה רבה,
אם תרצי אוכל להמשיך לעדכן אותך במצבי.
=)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

.jpg)


