אובחנתי עם בעיית קשב וריכוז מגיל 6

אובחנתי עם בעיית קשב וריכוז מגיל 6 ושמו אותי בכיתה קטנה (טיפולית) ודאגו גם לדחוף לי ריטלין שלא ממש עזר, הריטלין גרם לי לבהות כל הזמן בנקודה אחת ולהיות כמו זומבי. לפחות ככה המורה חשבה והמליצה להורים שלי שאני לא יקח יותר ריטלין.
היום אני כבר בן 25 ועד היום אין לי מושג מה באמת יש לי, אני יכול להגיד שרעשים וגירויים מסוימים מהסביבה ממש מחרפנים אותי!! כאילו קשה לי להתמקד בשיחה עם בנאדם שיש מסביבי עוד אנשים... נראה לי בגלל זה שמו אותי בכיתה עם מעט מאוד ילדים. בגיל 12 כבר הפסקתי לקחת כל תרופה לקשב וריכוז, ואני זוכר שלקחתי קונצרטה וריטלין, אבל עדיין הם לא עזרו לי לרצות ללמוד ולהתעניין בלימודים. בגיל 13 כבר עברתי לחטיבה והייתי בכיתה רגילה, אבל כמובן שלא הצלחתי ללמוד, וגם ההורים שלי וגם אני לא רציתי לקחת תרופות לקשב וריכוז.

לעבוד במלצרות למשל זה ממש יכול לחרפן אותי עד כדיי התקפי חרדה, כאילו אני עלול ישר להיכנס לפאניקה בגלל כל הדיבורים של האנשים סביבי. גם הרבה פעמים בסביבה מלאה באנשים אני מתחיל להרגיש מסוחרר, מין הרגשה משכרת שמזכירה תחושה של אלכוהול/מריחואנה.

רישיון נהיגה לא הצלחתי להוציא! כבר 6 טסטים נכשלתי המורה שלי אמר שאני נוהג מצוין בשיעורים איתו, אבל עם בטסט אני עושה טעויות ממש מטופשות.

ולמה אני כותב את כל זה..? כי ראיתי כתבה שממש הצליחה לבלבל אותי!

בכתבה כתוב בכלל שאנשים שיש להם בעיות של קשב וריכוז (ADD/ADHD) יכולים לתפקד ברמה ממש גבוה ולהתמקד במשימה גם שיש מולם הרבה אנשים סביבם. כאילו יש להם תחושה יותר של ספייס, וזה לא מפריע להם לתקפד כרגיל.
אצלי כמובן זה בדיוק ההפך, ככל שיש לידי הרבה אנשים, אני מרגיש שאין לי פרטיות וחוסר יכולת להתמקד כמו שצריך בפעולה פשוטה. אני פשוט שומע את כל הדיבורים של האנשים סביבי, אני מסוגל לשמוע שיחה של X להבין על מה הוא מדבר, ולשמוע את Y במקביל וגם אותו אני מצליח לקלוט פחות או יותר על מה הוא מדבר, אבל יהי לי קשה מאוד לפתח שיחה בעצמי עם מישהו, כי אני לא מצליח לסנן את הדיבורים של הסובבים אותי.
יכול להיות שבכתבה התכוונו לאנשים עם בעיות קשב וריכוז שנמצאים על תרופות לקשב וריכוז? אני פשוט כבר לא לוקח תרופות מאז שהייתי ילד. אני כבר מתחיל לפחד שאוליי איבחנו אותי לא נכון ושאוליי יש לי משהו גרוע יותר...!