לתת תרופות או לא...?

שלום לך!

כמובן שקשה לענות על השאלה שלך מבלי לבצע אבחון מסודר, להתרשם, לקבל פרטים מלאים וכו'.
באופן כללי ההמלצה לטיפול תרופתי היא לא רק כאשר קיימת הפרעת קשב אלא כאשר קיימת הפרעת קשב המפריעה לתפקוד ההתנהגותי, החברתית, הלימודי או המשפחתי.
לפחות על פניו, על פני התיאור שמסרת לא נראה כי מתקיימים תנאים אלו.

בסיכומו של דבר החלטה כזו צריכה להתבצע בצורה מסודרת עם הרופא המטפל ומומלץ לחזור אליו להערכה מחודשת במהלך השנה.

בברכה!
דר' עדי אדר

לכל האמהות שמתלוננות על חוסר מנוחה אצל הילדים ועם זאת הציונים שלהם הם ציונים גבוהים
קודם כל תירגעו, תרופה עם תופעות לואי קשות נותנים אך ורק כשהילד לא מצליח ללמוד וציוניו נמוכים או שההתנהגות היא קשה גם בבית הספר וגם בבית.ואני מדברת מתוך ניסיון הילד שלי לא מצליח להתרכז בלימודים ולכן אני מתחילה לתתו לו טיפול תרופתי בקרוב.וזאת באמת לאחר הרבה
לבטים וחששות מהתופעות לואי .
יש לי שאלה להורים שכבר נותנים טיפול תרופתי לילדיהם איך היו הימים הראשונים בבית הספר לאחר מתן התרופה?

היי
אני מבינה לליבך זאת בדיוק הבעיה שיש לי
רק ביתי בת 5.2 בגן חובה ואני רוצה לדעת מה באמת יקרה בכיתה א' שצריך לשבת 4-5 שעות ברצף

אפשר לגמרי להבין אותך כי בהחלט יש על מה להתלבט.

מכיתה א' תמיד ישבתי וציירתי בשיעור, היה לי מאוד קשה להתרכז אך לא הפרעתי, ובבית מעולם לא הצלחתי לקרוא ספר - אם כן זה היה מלווה בבכי, ובכלל הכנת שיעור בית תמיד היתה סיוט!

כשאחי הקטן היה בכיתה ב' (היום בן 14) הוא אובחן שסובל מבעיות קשב, והתחיל לקבל כדורים - מה לא עברנו עד שמצאנו בשבילו את הכדור המתאים - מריבות, דכאונות (של ילד ביסודי) ועוד המון דברים אחרים. כשטופל בקונצרטה (מה שהוא לוקח גם היום) התופעות לוואי פחתו בהרבה, אומנם אמא שלי עדיין מקבל טלפונים מהמורות על כך שהוא מפריע (כי הוא מפטפט - מין הסתם הוא היפראקטיבי, כמה כבר אפשר לשבת, נכון?! :) ) ומידי פעם גם סובל ממגרנות.

בעקבותיו עברתי בעצמי איבחון בגיל 16 וגם אני אתחלתי טיפול תרופתי - הפלא ופלא, הסתבר לי שאני גאונת מתמטיקה (אם בעבר על מבחן ושיעור היה סיוט והממוצע שלי היה 55 - עם טיפול תרופתי, ובלי צחוק, היה לי ממוצע 100 עם חיוך עצום על הפנים!).

בשבוע שעבר אחי קיבל את התעודה של מחצית א' בכיתה ט'. אמא שלי כנראה כבר התרגלה לציונים המאוד מרשימים (ציונים כאלה אני הצלחתי לספק רק אחרי גיל 16) ושיבחתי אותו מאוד על הצלחתו בלימודים (ובאמת על כך שהילד גאון! דבר שבחיים כנראה לא היה מסתבר אילולא היה מטופל בקונצרטה) ואני מצידי התבכייתי לאמא שלי שחבל מאוד שלא אובחנתי קודם בבעיית קשב (למשל בכיתה ז' - כשזה באמת משנה) כי היום אני בטוחה ש:
א'. היום, לא היה לי כל כך הרבה חוסר ביטחון בכל הנוגע ללימודים.
ב'. הציונים שלי יכלו להיות לפי היכולות האמיתיות שלי.

לדעתי הכדור הזה פותח דלת לילדים שבאמת יש להם בעיית קשב (כי אני לא חושבת שכולם תמיד מאובחנים נכון) והוא נותן להם הזדמנות להצליח - לפי איך שהם היו מצליחים אם לא היתה להם בעיית קשב.

האמת, לא בטוחה אם הייתי רוצה לתת לילדים שלי טיפול תרופתי ביסודי (כי אחרי הכל כן ראיתי איך שזה השפיע על אח שלי הקטן), אך בהחלט וללא כל צל של ספק - אם היתה לילדי בעיית קשב, הייתי נותנת להם טיפול תרופתי החל מהחטיבה!

מקווה שהצלחתי לעזור.

בהצלחה!

אני מאוד מודה לך על התגובה המפורטת והמרגשת שלך!

דר' עדי אדר

תודה על השיתוף ועל האכפתיות
אומנם אומרים "צרת רבים נחמת שוטים..."
אך בכל זאת זה מקל ה"ביחד" שלנו
המילה, ההכוונה והעזרה
אפילו שהיא לא פיזית... גם עזרה וירטואלית ונפשית מאוד עוזרת ומקלה..

תודה!!