אולי אני הבעייה?

יש לי ילד בן 7 . ילד מקסים. נולד פג במשקל מתחת לקילו . מאוד מאוד ביישן. ובנוסף לאחיו יש ADHD ככה שהוא שייך לכמה קבוצות סיכון.
בכיתה א' המורה אמרה שהילד חולם בכיתה. לקראת סוף השנה אמרה שיש שיפור אבל עדיין יש ניתוקים. השנה יש מורה חדשה. היא אומרת שלא רואה בעייה. היא כן רואה שהוא יושב לייד חבר ושהחבר עוזר לו כול הזמן.
אני מכין איתו שיעורים ורואה שהוא עושה טעויות טיפשיות, שקשה לו לשבת, שהוא משחק עם דברים בידיים. שהוא קורא קטע (קורא היטב) אבל לא שם לב מה הוא קרא. הוא לא יושב בארוחת צהרים הולך וחוזר.
גרושתי, אומרת שאצלה הוא עושה את השיעורים לבד ולעיתים רחוקות קורה לה . היא גם טוענת שיושב ואוכל ולא קם.
במבחן TOVA רק מדד ההשמטות לא תקין עם תגובה טובה לרטלין במבחן 2. הלכנו לרופאה . לתדהמתי, היא אמרה שה TOVA תקין (כי ציון ADHD תקין), שהיא רואה סימנים קלים מאוד של קשב (מוסחות, לא ממש יושב על הכיסא, קושי קל במשהו שנקרא "זיכרון עובדה").
לדבריה, התסמינים קלים ואינם פוגעים בתפקודו. לטענתה, הילד תלמיד טוב וככול הנראה
משהו בקשר איתי גורם לבעייה רק איתי(כי אין בעייה בבית ספר ולא עם אימא). היא הפנתה לטיפול פסיכולוגי.
יש לכם ניסיון עם מקרים כאלה?. שיש הפרעה קלה ולא פוגעת בתפקוד והיא באה ליידי ביטוי רק עם אחד ההורים??.