שם לבן ע"ש סבתא

אמי נפטרה באופן פתאומי, בגיל צעיר (מתחת לגיל 60) בזמן שכבר הייתי בהריון, ולאחר שכבר בישרתי לה עליו.
בבטן יש לי בן, שאמור להוולד, ב"ה, עוד מספר חודשים.
המשפחה כל הזמן מציעה לי שמות לבנים שדומים לשם שלה,
אבל האינטואיציה אומרת לי שזה לא נכון לעשות, מהסיבות הבאות:
1. נראה לי (אינטואיטיבית) לא נכון לקרוא בן זכר ע"ש אישה נקבה.
2. מאחר והכל קרה רק לאחר שכבר הייתי בהריון, כשהוא נוצר (ולקח כמה חודשים עד שזה קרה) בכלל זה לא היה במחשבה כזו, וזה נראה לי אינטואיטיבית לא קשור.
3. אני לא מרגישה צורך לשאת על תינוק שרק נולד את הנטל של להוות זכר שאמי, אשה כה מדהימה בעלת משקל רוחני כבד לכולם. מגיעה לו התחלה חדשה, משלו. מרגיש לי לא פייר כלפיו.
4. אני לא צריכה את הבן שלי שישא בנטל בכדי לזכור את אמי כל יום מחדש - אני וכל משפחתי זוכרים אותה כל יום ורגע גם כך.
5. בניגוד לאמור לעיל, אני בהחלט בעד לתת שם שני שהוא מרמז לשמה, כלומר שם שלא נאמר כל הזמן, אך קיים שם - שיתכן ויהיה בזה מן הנחמה למשפחתי.


בנוסף ידוע לי שלא נהוג לקרוא ע"ש מי שנפטר שלא בשיבה טובה (אבל זה פחות שיקול, כי אני מאחלת לכולם מוות מיידי כפי שחוותה, ללא כאבים וסבל - מות צדיקים, מה גם שלו הייתה נפטרת עוד בזמן יצירת התינוק, והיה מתברר כי זו בת, זה כן היה נראה לי טבעי לקרוא על שמה).

מה דעתכם?
האם קיימים סימוכין רשמיים שונים לרגשותי האינטואיטיביים?
כיצד הייתם מציעים לי להסביר למשפחה (שמצדה לא מפסיקה לתת רעיונות לשמות בנים הדומים לשמה) את הרגשתי?

תודה!
נורית.