מי נתן לך תואר דוקטור ?

זכותך להביע את דעתך, אך אחד הסיבות למחלה זו היא אכן פטרית הקנדידה. נכון שהרפואה הקונבנציונלית לא מכירה בכך, אבל לא מעובדות אלא מבורות בתחום הרפואה הטבעית.
מספר מטופלים שלי וכך גם של קולגות שלי, שסבלו ממחלה זו, ראו הטבה משמעותית אחרי שהקנדידה שאובחנה במערכת העיכול שלהם טופלה ונעלמה.
הנה ההיבט הרפואי למחלה זו:
ליכן סקלרוזוס (ל"ס) היא מחלת עור של איברי המין, המערבת את עור הפות ואת העור שסביב פי הטבעת. באופן טיפוסי, נשים מתלוננות על גרד ממושך בפות ולעיתים באזור פי הטבעת, ומי שמסתכלת על האזור (בעזרת מראה) יכולה לעיתים להבחין לעיתים שהעור השתנה ונהיה לבן.
האבחנה יכולה להעשות על ידי רופא העוסק במחלות של הפות (העריה) ויודע לזהות את המראה האופייני של העור ואו את השינויים הנגרמים עקב המחלה, או באמצעות ביופסיה.

חשוב מאוד לאבחן ליכן סקלרוזוס, משתי סיבות: האחת, משום שאם לא מטפלים בל"ס משלב מוקדם, עלולה להווצר הצטלקות בפות שהיא לעיתים קרובות בלתי הפיכה, ומשום של"ס לא מטופל יכול לגרום עם השנים להתפתחות של סרטן בעור הפות. זהו סיבוך נדיר, אך ניתן למנוע אותו או לזהות אותו בשלבים מוקדמים וניתנים לריפוי כאשר עוקבים אחרי האישה בצורה מסודרת (אני גם ממליצה על בדיקה עצמית, כל חודש, עם מראה, כמו שממליצים על בדיקת שדיים עצמית תקופתית).

באופן טיפוסי, נשים עם ל"ס מתלוננות על גרד או צריבה בעור הפות, בעיקר בשפתיים הקטנות, באזור שמעל לדגדגן ובאזור פי הטבעת.
כמו שאת מתארת, הרבה נשים מטופלות שוב שוב ב"פטריה"...אבל מאחר ולא מדובר בפטריה, הטיפול לפטריה לא עוזר. נשים רבות מדווחות על הקלה כשהן מורחות משחת סטרואידים.

ל"ס יכולה לפגוע בכל גיל (גם בילדות קטנות), אך היא שכיחה בעיקר בגילאי 40-50. העור המעורב הופך להיות דק ולבן. במקרה שהאשה מרבה לגרד את האזור המעורב נוצר עיבוי של העור ואף דימום. בשלבים מתקדמים של ל"ס נוצרת הצטלקות, ויתכנו שינויים בלתי הפיכים במבנה הפות. השינויים כוללים העלמות של השפתיים הקטנות, היצרות השפתיים באזור המכסה את הדגדגן, הידבקות העשויה לכסות את הדגדגן, והיצרות של פתח הנרתיק.
שטח העור המעורב שונה מאדם לאדם- תתכן מעורבות מצומצמת או מעורבות של כל עור הפות. התסמינים עשויים להיות גרד ואו צריבה, וישנן נשים ללא כל תסמינים המציגות עם הצטלקות.

ל"ס נחשבת מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שבה מערכת החיסון פועלת כנגד תאים או רקמות של הגוף. לחלק מן החולות יש מחלות אוטואימוניות אחרות, כגון סכרת או מחלה של בלוטת התריס.

ישנו טיפול לליכן סקלרוזוס הניתן במשחה מקומית של סטרואידים. הטיפול מביא לשיפור עצום בתלונות הגרד ומונע את המשך הצטלקות הרקמה. עם זאת, לא ניתן לרפא את המחלה לחלוטין ולהביא להעלמותה. זו הסיבה שהטיפול הינו ממושך וכרוני, וגם לאחר שהושגה "הפוגה" במחלה, יש להיות במעקב רפואי מסודר על מנת לוודא את התגובה לטיפול. גם עם טיפול טוב, בחלק מן המקרים העור אינו חוזר למראהו התקין.


חלק מן הנשים אינן סובלות מתסמינים, או שהתסמינים נעלמים לאחר תקופה קצרה של טיפול. חשוב לזכור כי גם נשים ללא כל תסמינים עשויות לפתח הצטלקות של עור הפות, העלולה לגרום חוסר נוחות או הפרעה בתפקוד מיני. במעקב שגרתי ניתן לזהות מחלה פעילה ולטפל בה על מנת שלא תופענה הצטלקויות, וכן לעקוב על מנת לזהות מצב נדיר של התפתחות סרטן בעור מבעוד מועד.

רק בריאות. ובבקשה, בלי כל הכעס הזה, הוא מיותר ואינו במקום.
כל טוב ובריאות שלמה
ד&