ניתוח כרוניכ סאבדורל המטומה

צר לי לשמוע על מחלתו של אביך.
קשה מאוד להשיב לשאלותיך משום שחסרים פרטים, האם עבר את הניתוחים בהרדמה כללית או מקומית, מה היתה הסיבה לניתוח השני, האם היה דמם חריף?
האם יש לו כרגע חום או עליה בספירה הלבנה ומה מצב המלחים שלו.
ניתוח לניקוז דמם תתקשתי כרוני נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית ואינו קשה במיוחד לחולה. חשוב לציין כי בגיל המבוגר הטרמוסטט של הגוף צר מאוד ואינו סבלני ולכן כל זעזוע יכול לגרום להידרדרות..
לכן, אם החולה נכנס לניתוח ברמת הכרה נמוכה, אם היה דמם חריף לאחר הניתוח והיה צורך בניתוח גדול יותר בהרדמה כללית, אם יש סימנים לזיהום, הפרעה אלקטרוליטרית או הורמונלית, כל אלו יכולים לגרום להידרדרות במצבו.
אני מקווה שתשובתי ענתה על שאלותייך.
החלמה מהירה.

האם בכל מקרה אחרי ניתוחים תת דורלים יש הכרח לקחת תרופות נגד פירכוסים? אבי מגיב מאד לא טוב לדנטואין (ישנוניות מוגברת עד לחוסר תפקוד וכן תגובה אלרגית של פריחה וחום כשלושה שבועות אחרי תחילת נטילת התרופה). היום ניסו לתת לו דפלפט והוא מגדיר את ההרגשה אחרי כ"נוק אאוט" (תשישות איומה). אודה על תשובתך

ראשית אני שמח כי אביך משתפר.
לגבי הטיפול נגד הפרכוסים. הטיפול תלוי בשיגרה של כל מחלקה וכל מנתח.
לדעתי אם לא היה ארוע פרכוסי בעבר וה-CT ללא שארית דמם וללא ממצא מוחי נוסף אזי אין חובה בטיפול זה. כמובן שיש לקחת בחשבון שאם מפסיקים טיפול זה יש לעשות זאת בהדרגה, לשקול ביצוע EEG לאחר ההפסקה לארוע פרכוסי חדש.

שאלה נוספת שמטרידה אותנו היא בנוגע לשיהוקים. לאחרונה אבי משהק ללא הפסק במשך שעות וכבר ממש מותש. נאמר לנו שזוהיא תופעה מוכרת אחרי ניתוחי ראש. האם יש איזושהיא תרופה או פתרון לבעיה זו? תודה ושבת שלום

לעיתים טיפול בתרופה ששמה לרגקטיל יכול לעזור.