שאלה

למיכל שלום
בהחלט לא.
כאשר אנחנו מורים לילד להחזיר אנחנו פותרים את הבעיה של האלימות , (של הילד האחר), באמצעות אלימות אחרת. כלומר אנחנו מלמדים את הילד כי אלימות היא דרך ליגיטימית, ואולי אף הדרך היחידה לפתרון סיכסוכים.
במקום זאת יש ללמד את הילד דרכים אחרות לפתרון סיכסוכים- בגיל הרך הדרכים הם לפנות לעזרת הגננת, להתרחק מילדים מכים, ובעיקר לא להציק להם. בגיל מאוחר יותר יש ללמד את הילדים לפתור סיכסוכים בשיח. בכול גן/כיתה יש ילדים המעורבים ב"מכות" ואחרים לא. למדו את ילדכם לא להיות בקבוצה המעורבת ב"מכות" בעיקר על ידי התרחקות מילדים שזו דרכם.

ראשית תודה רבה על המענה ! לפי תשובתך אני מודה שעשיתי טעות ובאותם הסיטואציות שבני סיפר לי על מקרים כאלה אני אמרתי לו שהוא צריך להחזיר ולספר לגננת מייד . מכיוון שלא התייעצתי קודם חשבתי שאולי כך הילד השני לא יתן לו מכה כי הוא יקבל בחזרה.אז מה עכשיו איך לשנות את התשובה שלי לנושא הזה בפניו?

שלום מיכל
קראתי את תגובתה של דר אורה ורבר ואני מתנגד לחלוטין לגישה זו .
כשמרביצים לילד שלך כדאי ללמד אותו להגן על עצמו ולא לפנות לעזרת הגננת או המורה.
הגנה עצמית חיונית להישרדות אישית וליצירת חברים.
כפסיכולוג שעובד במערכת החינוך אני רואה את המקרים בהם בהם ילדים פונים לעזרת המורים כדי למנוע מילדים אחרים לפגוע בהם .זה לא נכון ולא יעיל ופוגע בילד עצמו.
לילד שפונה לגננת יוצא שם של מלשין ילדים מתרחקים ממנו ומנסים לפגוע בו מחוץ לגן או לבית הספר.
והכי חשוב הוא לומד שמערכת יכולה באמת להגן עליו .הוא מפתח ציפיות שווא .
כמו שהאו"ם לא יוכל ללהגן על מדינתצ ישראל מפני אויביה כך כל ילד צריך ללמוד להגן על עצמו וליצור לעצמו חברה קרובה בה הוא ירגיש בטוח ואהוב. הגננת לא תעשה זאת בשבילו.
תמשיכי ללמד את הילד שלך להחזיר מילולית ופיזית אם צריך ,לא לפנות לגננת .
בספרי "הכל חרדות" אני מספר על ילדה בת 9 שהייתה קורבן לילדים בבית הספר .בעזרת טיפול והדרכה שלי שמכוונים להחזיר באלימות למי שפוגע בה.
תוך זמן קצר הכל השתנה והיא הפסיקה להיות קרבן ונעשתה חלק מהחברה בכתה .היא מקובלת מוזמנת למסיבות , יש לה חברות והיא מצליחה לפי יכולותיה.
תרבות המעודדת הלשנות ופניה למורים כדי שיגנו על הילדים מבחינה חברתית היא קההיא תרבות מעודדת התקרבנות והיא הרסנית לכולם,ברמה אישית ולאומית

התרב