התייעצות לגבי כניסה לגן

שלום רב,

ביתי בת השנה וחודש נכנסה לגן של נעמת.

אציין כי עד כה היא שהתה במסגרת ביתי עם מטפלת, איתי או עם סבתה.

היא ילדה מאוד חברותית ועצמאית, שמתרגלת די בקלות לאנשים חדשים ולכן בחרתי לשלוח אותה למסגרת של גן ואף לכיתת הגמולים ולא לכיתת התינוקות.

בגן כשלושים ילדים ( כולם גדולים ממנה) והיא ועוד ילד היחידים שאינם הולכים.

ביום הראשון שהו כל ההורים עם הילדים יחד במך שעתיים והיא השתלבה היטב.

ביום השני ביקשו מההורים לעזוב לאחר חצי שעה ולמעשה השארתי אותה שם כמעט שלוש שעות לבד. עזבנו אותה מבלי להגיד שלום שהייתה עסוקה במשהו אחר ( טעות חמורה ) ומידי פעם הצצתי לראות מה שלומה. היא לא הייתה בהסטריית בכי כמו ילדים רבים אולם הייתה די המומה וישבה במקום אחד והתבוננה שלא כהרגלה לנוע ללא הרף ממקום למקום.

שהגענו לקחת אותה היא ישנה כך שלא ה יה לי מדד להרגיש מה הייתה החוויה שלה.

הרגשתי רע מאוד עם הסיטואציה והחלטתי שהיום אני רוצה להשאר איתה כדי שהחוויה תהיה הדרגתית ולא אכזרית כל כך. להפתעתי היא לא זזה ממני לשנייה ( מה שמאוד לא אופייני לה), לא הסכימה שאתרחק ממנה אפילו במילימטר ( ניסתי להתרחק כדי לתת לה להשתלב עם שאר הילדיםן) ואפילו בכתה שהחזקתי ילד או שנייה שהיו לידנו ובכו.

בגן השיטה היא מאוד מתעלמת ויהיה בסדר, מן הסתם אין יחס אישי כלל כיוון שישי 30 ילדים ו- 4 גננות, הגישה היא שהם ישרדו ותוך כמה ימים יפסיקו לבכות (כאילו שבכי הוא המדד היחיד למצוקה וכאילו שהמטרה היא שהם ישרדו). בעיני כניסה לגן צריכה להיות מדורגת ואיטית יותר ואני רוצה לדעת שכשאני עוזבת אותה, עם כל הקושי, תהיה שם דמות כלשהי שהיא תוכל להעזר בה. מה שאני ראיתי זה המון ילדים בוכים ובמרבית המקרים אף אחד לא ניגש, כי אין מספיק צוות, ולא הייתי רוצה שהיא תהיה במצב כזה.

אני בהתלבטות רצינית כעת האם להשאירה בכיתת הגדולים ולתת לה להתחשל בצורה די קשה בעיני, או להכניסה לכיתת התינוקות ששם הגישה היא מכילה יותר. מה שמפריע לי זה שבכיתת התינוקות היא תהיה הגדולה ביותר ואין שם כמעט פעילות מפתחת.

אגב- האם זה תקין שלא היו פעילויות של קבצות בגן כלל בימים הראשונים? האם לא רצוי שהורים יישארו ימים רבים יותר כדי שהילדים יחושו בטחון לאט לאט?

בבקשה עצתכם המהירה ! תודה רבה!