מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- גמילה ממוצץ והתקפי זעם קשיםסיון יצחקי05/11/2011
שלום רב,
בתי בת שנתיים וחמישה חודשים חלתה במחלת הרפס ( דומה לפה והטלפיים ) מבחינה של האפטות בכל חלל הפה ובגרון אבל מחלה קשה ביותר , רק לאחר 10 ימים החלימה . במהלך כל אותם ימים לא לקחה מוצץ כלל ( שבאופן כללי מאוד קשורה אליו). ללא כל קשר אני אמורה ללדת בימים הקרובים, אביה של הילדה הוא רופא ילדים והוא לא נמצא יותר מידי בבית עקב התורנויות. הדבר הכי בעייתי בכל הסיפור שסבא של ילדתי עומד למות כתוצאה ממחלת הסרטן ( היא מאוד מאוד קשורה אליו ואוהבת אותו) והיא מרגישה לדעתי את הסערה סביב המחלה שלו- חשוב לציין שהיא ילדה מאוד נבונה. היא גמולה מחיתולים מגיל שנתיים בלי פיספוס אחד.
כתוצאה מהמחלה אנשים אמרו לי לזרוק לה את המוצץ כיוון שכבר לא לקחה אותו כמעט 10 ימים, חשוב להגיד שהמוצץ גרם לה לדיבור לא ברור בכלל ( אנחנו מבינים הכל כעת שהיא בלי מוצץ). הקשבתי בעצתם וכרגע היא כבר שבועיים אחרי המחלה וללא מוצץ. הבעיה היא כזו, רומי הייתה ילדה הכי נוחה, קלילה , בקושי בוכה , ילדה מדהימה , אין מקום שלא הייתי הולכת איתה ולא היו משבחים אותה. מסוגלת לשבת במסעדה שעתיים שלוש בכיסא תינוק ולדבר ולאכול , בקיצור הילדה האידיאלית . ביום סיום המחלה שהיא חיפשה את המוצץ הסברתי לה שהמוצץ עשה לה פצעים בפה ואבא זרק אותו והיה נראה כאלו היא מקבלת אך מיד לאחר מכן היא החלה לפתח שינוי דרסטי בהתנהגות שמלווה בהתקפות זעם קיצוניות שיכולות להתפרס כל פני כל היום , מכל דבר קטן כמו הצלחת הלא נכונה ועד דברים יותר משמעותיים , כל דבר לא רוצה, כל היום רוטנת , אפילו מרביצה לנו הוריה ולאנשים אחרים , התקפי זעם קשים ביותר...אפילו הסבא והסבתא שלה כל היום מעירים לי, הגננות , כולם. הקשבתי בעצת הגננת שלה שהיא עם תואר שני בחינוך מיוחד וייעצה לי בגלל שרומי ילדה מאוד נוחה וחכמה אבל גם עקשנית לעיתים לא להחזיר את המוצץ כיוון שהיא מקבלת כאן מסר מאוד שגוי , ושהתקפות הזעם הללו היו קורות בגלל המון דברים כמו הלידה וכו' , האם עשיתי טעות שלא החזרתי לה את המוצץ ??? אני רוצה את בתי המדהימה והנוחה שהייתה עד לפני כחודש, לא יכול להיות שהיא הפכה להיות ילדה כזו קשה עקב זה . והאם זה אכן תהיה טעות להחזיר לה את המוצץ אחרי הגמילה הזו...עוד תופעה שהיא עושה פיפי במיטה מאותו הרגע בכוונה , היא יודעת שהיא עושה וגם בגן על הפוף או על הספה...עושה זאת על מנת לגרור תגובה ואינני יודעת האם להגיב בחריפות או לא . אנשים כל יום מבקרים אותו על זה שאני לא מחזירה לה את המוצץ , ושזה היה מוקדם ( למרות שלא יכולתי לדעת זאת ) מה עלי לעשות אני אובדת עצות !!!!תודה רבה רבה סיון* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר גמילה ממוצץ והתקפי זעם קשים - תגובה
ד``ר אורה רבר06/11/2011שלום לך אימא יקרה
אכן הרבה שינויים לא פשוטים עוברים על הילדה ועליכם כהורים. התרגלתם שיש לכם ילדה מקסימה נוחה קלילה....חשוב לציין כי התנהגותה הטובה תלויה באופייה, במזג עימו נולדה, אך תרומה משמעותית לכך היא הסביבה הקרובה לה, ומעל לכול התנהגות שלכם ההורים. לפי התיאור שלך נראה כי הילדה גדלה בסביבה חמה ותומכת שידעה גם להציב גבולות במקום ובזמן המתאים.
יחד עם זאת עולמה של הפעוטה השתנה לאחרונה בלא מעט מרכיבים משמעותיים, מה שמסביר את השינויים בהתנהגותה: הלידה הקרובה, מחלתו הקשה של הסב האהוב, וכן גם כניסתה ל"גיל המרד הראשון" המתבטא בהתפרצויות זעם כפי שתיארת.
עצותיה של הגננת טובות ונבונות- אין שום סיבה להחזיר את המוצץ, חשוב לציין כי לא המוצץ הינו הסיבה לשינוי בהתנהגות. הילדה משדרת מצוקה בשל כול הסיבות האחרות- הלידה, המחלה ושלב ההתפתחות אליה הגיעה, (מה שמכונה לעיתים קרובות בשם: "גיל שנתיים האיום").
מה עושים?
ממשיכים לגדל את הילדה בחום ואהבה, יחד עם הצבת גבולות ברורים. לא כועסים.
משוחחים עימה על הלידה הקרובה,(שתהיה בשעה טובה), ולהבדיל על המחלה.
צריך לדעת איך עושים זאת. תוכלי להיעזר בספרות הילדים העוסקת בנושאים אלו. חפשי ספרים המתאימים לגיל הילדה העוסקים בלידת אח/אחות וכן גם ספרים העוסקים במחלה ומוות .
כמובן לא יחד . שוחחי עם הילדה לאור מה שכתוב בספר, חשוב שתתני לה להתבטא , מה היא חושבת מה היא מרגישה, תני לה לשאול שאלות. אפשרי לה להביע את עצמה גם בציור.
נסי להתעלם מהתנהגות "דווקאית" ולתת לה הרבה תמיכה וחום.
שיהיה בהצלחה בתקופה לא פשוטה זו העוברת על כולכם
בברכה אורה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה על התגובה עזרת לי מאוד !!!
סיון06/11/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקות לא רוצה לאכול את הבקבוק
מאיזה גיל רצוי לעבור למיטת ילדים נפתחת?
תלישת שערות אצל פעוטות והאם ניתן לטפל
קשיים בגן בבוקר ואובדי עצות
כללי בטיחות ילדים עבור סבא וסבתא
התינוקות מעדיפים את אבא- לא הולכים לגן
אלימות בין אחים- דרכי התמודדות אפשריות
כאבי גזים לתינוק בן חודשיים וחצי
ילד בן 6.5 עם פחדים להישאר לבד מה לעשות?
ערוץ הבריאות
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)



.jpg)
