עצירות - התאפקות

שלום לך אימא יקרה
כאשר פעוטה מורידה מיוזמתה את החיתול, זה לא אומר שהיא ממש מוכנה. ובוודאי היא זקוקה עדיין לסיוע ותמיכה של מבוגר אוהד. יש קריטריונים רבים נוספים לבדוק מוכנות לעשיית צרכים בסיר/אסלה.
אחת ההנחיות היא לא להתחיל תהליך גמילה כאשר מתרחש שינוי משמעותי בחיי הפעוט. ואכן כפי שצינת הולדת אח, (במזל טוב), הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי הפעוט והמשפחה כולה.
מה עושים?
מחזירים את החיתול, לא מדברים, לא מזכירים לא מציעים, אם הפעוטה מבקשת סיר מושיבים לשתי דקות, ומיד אחר כך מקימים מהסיר, ללא קשר לתוצאה. אם עשתה את צרכיה בסיר כמובן מעודדים. אם לא, לא מגיבים, אלא מחזירים את החיתול.
אם הפעוטה לא מבקשת סיר/אסלה לא מציעים. נוהגים כך לאורך כמה חודשים , (לפחות עד פסח). אחר כך עושים שיקול מחדש בהתאם למצב
בהצלחה אורה

שלום שוב!
המון תודות על התגובה המהירה!
איך להחזיר חיתול היום זה כמעת בלתי איפשרי... היום הילדה לגמרי גמולה מפיפי (בשינה היא עדיין עם חיתול) איך במשך היום כמעת ואין לה פיספוסים. עד ללפני שבוע היא הייתה מבקשת חיתול בשביל לעשות קקי והיינו שמים לה. איך הראנו לה לאחרונה את הסרט "האסלה הקסומה" ומאז היא לא מוכנה לשים חיתול בכלל. ניסיתי בבוקר לשים לה כי הרגשתי שיש לה קקי והיא ממש בכתה והתנגדה. כמובן שלא שמתי לה בכוח.
אני ממש לא יודעת איך להתנהג עכשיו. האם לדבר איתה על עשיית קקי, להזכיר לה, להסביר לה שזה מסוכן להתאפק.
הרי אי איפשר ממש להתעלם מזה כי היא לא עושה במשך כמה ימים רצופים. היא מקבלת שמן פראפין כל יום. זה מה שנתנה רופת ילדים ומה שעזר לה כמה פעמים.. אבל היא ממש אומרת שהיא לא רוצה לעשות קקי.
מה לעשות?

תודה שוב!

שלום שוב!
תודה רבה על התשובה המהירה.
איך כרגע, להחזיר חיתול זה כבר לא ממש איפשרי.
היא גמולה לגמרי ביום מפיפי. היא כמעת לא מפספסת. בלילה היא עדיין עם חיתול (ובשינה בכלל).
לפניכן כשהייתה רוצה קקי - הייתה מבקשת חיתול והיינו שמים לה בלי שום בעיה. איך לאחרונה הראנו לה סרט "האסלה הקסומה" והיא פיתאום לא רוצה לשים חיתול בכלל. רציתי כשהרגשתי בבוקר שיש לה קקי לשים לה והיא ממש בכתה והתנגדה. וכמובן בסוף לא שמתי לה.
גם בגן היא מתנגדת לחיתול מזה כבר כמה ימים. לגבי הקקי - היא אומרת שהיא לא רוצה לעשות ... שזה הכי מטריד.
אנחנו לא יודעים איך לנהוג איתה... לדבר על זה, להסביר לה, או לא להתעסק בזה בכלל.. הרי אנחנו לא רוצים להגיע עוד פעם למיון, וזה דיי מסוכן לא להתרוקן מספר ימים.
איך לגרום לה לעשות קקי? לדבר על זה או לא? להתעקש על חיתול? לשים בכוח? (אני דיי נגד דברים שצריך לעשות בכוח, איך אני ממש עובדת עצות).
לבקש בגן שידברו איתה, או לנסות לא להתמקד בנושא מספר ימים?

תודה שוב!
אניה

שלום לך אניה היקרה
קראתי שוב את המכתב שעליו הגבתי לראשונה ולא צינת שם שהיא גמולה לחלוטין מפיפי לכן עניתי כפי שעניתי.
אז מה עושים לאור הנתונים החדשים?
אכן אין טעם להחזיר את החיתול לילדה גמולה מפיפי.
יש לך שתי אפשרויות: האחת להציע חיתול כאשר היא מבקשת/ או ניכר עליה שהיא מתכוונת לעשות קקי. אני פחות אוהבת את האפשרות הזאת, מלכתחילה אין להציע חיתול לעשיית קקי, אך כך הרגלתם אותה ועכשיו במצב החדש שנוצר- תינוק חדש, ועצירות זו אפשרות מתאימה.
האפשרות השנייה, להישאר עם תחתונים, לא לומר דבר גם כאשר רואים שהיא צריכה קקי, אם מבקשת ללכת לשירותים, אם לא, לא לומר דבר. כאשר היא עושה קקי בתחתונים להחליף את התחתונים, לעשות את כול הפעולות הנדרשות. אפשר להציע לה שתעזור- הבאת מגבון, לזרוק לאסלה, להביא תחתונים נקיים ועוד....חשוב ביותר לא לומר דבר ונסות גם ששפת הגוף לא תשדר אכזבה ממנה.
במהלך היום לתת הרבה תשומת לב- אהבה, חום וגילוי אמפטיה, ללא קשר לעשיית צרכים, לא להזכיר כלל את הנושא.
לתת מאכלים שמקלים על היציאות, זו תקופה מצוינת של פרות הדר, לא לתת בננות וכן גם לא אורז, (גם בגן).
לחכות בסבלנות ללא לחץ
בהצלחה אורה