גיל שנה וחצי התקפות זעם

שלום לך אימא יקרה
ראשית חשוב לציין כי צעקות, התקפי זעם וגילויי תוקפנות בכלל אצל פעוטות בגילאים אלו הם תופעה שכיחה ונורמאלית מבחינה התפתחותית. יחד עם זאת אין להתעלם מהם וצריך להתמודד עמם. לגילויי התנהגות הזאת יש מספר סיבות וביניהם: דחף מולד, קושי בביטוי מילולי, האגוצנטריות של הפעוט בגיל זה, (הוא במרכז) וגורמים סביבתיים. לפיכך בכול גילוי של התנהגות לא רצויה חשוב לנסות ולהבין מה עורר את ההתנהגות אצל הילד?
מה לעשות?
ראשית חשוב להיות ברורים- להבהיר מה מותר ומה אסור- אסור לצעוק, אסור להרביץ ועוד, (מותר לבכות אך עליכם לא להגיב לבכי כאשר אתם בטוחים שלא קרה דבר והבכי הוא רק ביטוי של תסכול). אל תגיבו על ההתנהגות בצעקות, כי ביתכם תלמד לחקות אתכם. העניקו תשומת לב חיובית כאשר היא מתנהגת כראוי, הרעיפו חום ואהבה.
בברכה אורה

האם התעלמות מהבכי זה התעלמות מהילד כשהוא בוכה?
ועוד דבר תודה את מאוד עוזרת לי