ילדה בת 3 וחצי....מתישה אותי

שלום לך אימא יקרה
קודם כול לא מתייאשים. יש לך שתי בנות פעוטות, שאחת מהן ממש תינוקת וגם השנייה עדיין מאוד קטנה. מצב לא פשוט לתמרון. ראשית חשוב להבהיר ל"גדולה" כי את לא מקבלת כול סוג של אלימות כלפי התינוקת וכלפי כול אחד אחר.
איך עושים זאת?
ראשית בזמן של רגיעה- הסבירי לה במילים כי אסור לשבת על התינוקת וכן גם לא ללחוץ לה את היד, זה כואב, היא קטנה ולא יכולה להגן על עצמה, ולכן את תגני עליה בכול פעם שתנסה לעשות זאת. ספרי לה כי גם אם מישהו ינסה להרביץ לה או לשבת עליה את תגני ני עליה מכוון שהיא הבת שלך ואת אוהבת אותה מאוד.
כאשר היא מתקרבת לקטנה בשעת תסכול מנעי ממנה מראש את ההתנהגות התוקפנית- ללחוץ יד של תינוקת ולשבת עליה זוהי אלימות כלפי התינוקת. אם לא הצלחת להגיע בזמן קחי את התינוקת על הידיים, אמרי שאת מאוד כועסת על ההתנהגות שלה. אל תענישי, אל תטיפי מוסר, אל תגידי שהיא ילדה רעה וכו.
בנוגע להתנהגות הכללית של ביתך הבכורה- כול דבר אמרי רק פעם אחת ולא יותר.
מכוון שלא הבאת דוגמאות לא אוכל להתייחס לצורת ההתנהגות המתאימה ביתר פרוט.
בכול מקרה נסי למצוא מישהו שיקל עליך את השהות עם הבנות בשעות ששתיהן איתך.
וכמו כן מצאי זמן שבו את מקדישה לילדה לבד ללא נוכחות התינוקת.
בהצלחה ואל ייאוש אורה

ביקשת דוגמאות לגבי הבקשות החוזרות שלי. למשל כשאני מבקשת ממנה להוריד נעליים כשהיא נכנסת לבית משום שהנעליים מלוכלכות- היא פשוט מתעלמת וממשיכה בשלה, אני מבקשת מספר פעמים עד שאני מורידה בעצמי ובדרך מתעצבנת, או לגבי מקלחת, אוכל....כל דבר . למשל בבוקר כשאני מבקשת ממנה לשים מעיל, עד שאני לא שמה לה בכוח זה לא קורה.
האם אני מתעקשת יותר מדי- האם הדרך היא לבקש פעם אחת ואם לא קורה פשוט לעשות בעצמי בלי להגיד מילה?

שלום לך אימא יקרה
הבנת יפה את העיקרון. בקשי כול דבר רק פעם אחת.
בדוגמת הנעלים- ראשית חשוב לי לציין כי בהרבה בתים אין הקפדה על חליצת נעלים בכניסה לבית בדקי עם עצמך עד כמה זה באמת חשוב לך, (האם כול מי שמגיע הביתה חולץ את הנעלים בכניסה?), האם אפשר אחרת כמו למשל לחלוץ נעלים ולהוציא את החול בספסל ליד הגן או בגינה/על ספסל לפני הכניסה לבית. אם יש בוץ על הנעלים אולי ניתן לנקותם עם מטלית לחה לפני הכניסה ועוד....
אם בכול זאת את מקפידה על כניסה לבית ללא נעלים, בקשי מביתך לחלוץ נעלים לפני שאת פותחת את הדלת, תני דוגמא אישית- חילצי את נעליך לפני הכניסה הביתה. אפשרות אחת היא לא לפתוח את הדלת עד שתחלוץ לבד, אפשרות שנייה לחכות דקה ואם ביתך לא חולצת בעצמה לחלוץ לה את הנעלים, תוך הפעלת כוח מועט ככול שניתן רק כזה שאת נאלצת להפפעיל על מנת לחלוץ את נעליה. אל תכעסי אל תטיפי מוסר. אם היא חולצת ביוזמתה- עודדי אותה על כך, ניתן לומר משהו כמו:"אני רואה שאת כבר ילדה ממש בוגרת, את מצליחה לחלוץ את הנעלים לבד בכניסה לבית ומבינה כי כך יהיה לנו בית נקי שנעים לגור בו".
לא הבהרת את נושא האוכל והמקלחת כך שקשה לי להגיב.
בנוגע למעיל בקשי פעם אחת ללבוש מעיל אם אין תגובה תוך דקה הלבישי לה את המעיל בעצמך שוב ללא הטפת מוסר, כעס או הפעלת כוח מיותר.
כאשר כולם רגועים, ( לא בבוקר) הסבירי מדוע חשוב ללבוש מעיל כאשר קר בחוץ, גם כאן חשובה הדוגמא האישית, האם את לובשת מעיל לפני היציאה? אם כן אמרי עכשיו אימא לובשת מעיל כי קר בחוץ, לבשי בבקשה את המעיל, על מנת שגם לך יהיה חם ונעים.
בהצלחה אורה