בן שנה וחצי

שלום רב שירי
הבן שלך גדל וחלק מהסינפסות במוח מתקשרות אחת עם השניה ונוצרים קשרים חדשים. תכונות חדשות מתחילות לבוא לידי ביטוי.
בלילה יש לו יותר מחשבו ויותר חרדות ולכן הוא מתעורר בסיוטים וצרחות.
הוא נעשה גם יותר אימפולסיבי ופחות סבלני.כל זה חלק מהגדילה .עלייך להיות חזקה וברורה . לדבר בשקט ,אך בתקיפות, לא לרוץ אחריו . אם הוא שופך את האוכל או השתייה לא לתת לו משהו אחר במקום. אםת תהיי חזקה ההתנהגותהזאתתיעלם במהירות.אם תמשיכי וותר היא תיתחזק ואת תיחלשי וילדך יגדללהיות ילד מפונק וחלש.
בהצלחה טובי פלד

צהריים טובים, בני בן השנה ושמונה חודשים בשבועיים האחרונים, לא ישב בעגלה, וגם לא מעוניין ללכת ברגל, רק על היד, מנסה בכל כוחי וזה לא עוזר הוא נכנס לבכי היסטרי עד שאני נכנעת ולוקחת אותו על הידיים היום בבוקר שמתי אותו בעגלה עד לגן והוא בכה ממש שכאב לי הלב אך לא וויתרתי, המצב לא יכול להימשך כך לכל מקום שאני הולכת איתו הוא נעמד בעגלה ואז אני צריכה לסחוב אותו על היד, ואני מדברת איתו אומרת לו בא נלך יד ביד אז הוא נשכב על הריצפה, היום בגן הוא ממש בכה שעזבתי אותו והוא מגיל חמישה חודשים בגן הזה, (איך שנעלתי לו נעליים נצמד ורצה שאחזיק אותו על היד) הוא התקרר די חזק לפני שבועיים והיה איתי שבוע, אבל עבר כבר שבוע והוא בגן ואומרים שהוא ילד טוב,גם שמחליפים לו ושאוכל, בבית הכל הפוך, אני צריכה לרדוף אחריו עם האוכל, להחליף לו טיטול זה סיוט, ,שכחתי לציין שיש מצבים שאני קמה יותר מ10פעמים בלילה מבכי, ואז אני שמה אותו במיטה שלנו והוא נרגע ונרדם ואז אני משכיבה אותו במיטה שלו וישר מתעורר, אנא עיזרו לי בבקשה,יש לי ילד אחד לא יודעת איך להתנהג, שלא יהיה השלכות לגבי העתיד,

שלום צליל
לילד שלך יש רק אמא אחת ואת זאת שחייבת להעמיד לו גבולות . מישהי אחרת לא תעשהזאת במקומך.
אם תמשיכי לוותר לו ולקחת אותו על הידיים. זה לא יגמר ויגלוש גם להתנהגויות אחרות.
אל תפחדי מהבכי שלו. אל תקחי אותו על הידיים כשאת לא יכולה . גם אם יבכה שעות.
לא יהיו לכך השלכות שליליות בהמשך. זו חובתך כאמא לגדל ילד עצמאי וחזק ולא אדם חלש שזקוק לעזרת אחרים גם כשהוא יכול לעשות זאת בעצמו.אל תצעקי עליו כשהוא בוכה אל תענישי אותו ואל תדברי אליו ברכות או בתחנונים . דברי בצורה אסרטיבית וברורה.פעם פעמייים לא יותר. תעמדי על ידו ותשתקי.אל תחייכי אפילו.
לגבי האוכל . אל תרדפי אחריו ואל תתחנניי שיאכל. בהמשך הוא יוכל. כמו שהוא אוכל בגן.
אני מציע לך לעבור איזה שהיא הכשרה בנושא אססרטיביות והורות נכונה.
לטובתך ולטובת ילדייך.
בהצלחה למען ילדים עצאים וחזקים

תודה רבה לך שעזרת לי אני אנסה ליישם זאת, השאלה השניה היא ככה כאמור בני בן השנה ושמונה חודשים, בגיל הזה כמובן הם סקרנים מטבעם, פותח סוגר דלת ארון, אני אומרת לא, עושה דווקא, יושבת איתו על קוביות, מנסה עושה ושוב מעיף הכל, אני מכינה לו אוכל שמה אותו בכיסא או בעגלה אוכל 2דקות יוצא מסתובב בכל הבית, (אני מחתלת אותו מתפתל מבכי בצורה מוגזמת,איך אפשר לחתל?לא נותן בשום אופן,
חשבתישאולי כואב לו באיזור הישבן או איזור הקידמי)
יש מצבים שאני כבר צורחת ונותנת מכה חלשה על היד, אני יודעת שזה אסור אחרי זה אני בוכה ממש כי בכללי הוא ילד טוב, עם רגש ולב טוב, אני רואה, נותן נשיקה לי מהר לאבא שלו, אבל אני חסרת אונים זה הדברים שמוציאים אותי מדעתי, אני מנסה להירגע אבל זה חוזר חלילה, (בגן אומרים שהוא מקסים מקשיב, מחזיר את כל המשחקים למקום אוכל יפה, גם בבית מחזיר לפעמים משחקים אבל מה שהם מתארים זה לא אותו ילד בבית)מה אני עושה?(הוא הרבה נותן נשיקה וחיבוק מעצמו גם כשכועסים הוא מחפש את הנשיקה ומוחא כף)

שלום צליל
מה שאת מתארת עכשיו זה נושא אחר. הילד שלך פעיל מאד וזה בכלל לא רע . את צריכה להשגיח שלא יפגע או יפצע. חוץ מזה זה לא חשוב כל כך אם יאכל עכשיו או אחר כך או אם יחותל עכשיו או אחר כך.

תמעיט בחשיבות הדברים האלה ותתרכזי בדברים החשובים באמת שהם הבריאות הבריאות והבריאות
זה גם לא משנה בכלל אם תשחקי איתו בקוביות. גם אם לא תשחקי הוא יתפתח יפה.
תני לו יותר לעשות דברים שהוא אוהב ופחות תכתיבי לו מה לעשות ובמה לשחק.
אל תשקיעי הרבהזמן בטיפוח זה חסר תועלת לטווח ארוך.
בהצלחה

שלום דר טובי פלד, לא ממש הבנתי מה הכוונה שלא חייב לטפח את הילד זה הזמן לשבת איתו על קוביות לתת לו טוש ונייר מוטוריקה עדינה זה לא? מעבר לכך ההחתלה מה הכוונה לחתל אחכ? הוא מפוץץ בפיפי, ושאר הדברים והוא משתלול, ומלוכלך ולא נותן בכלל לחתל זה הקושי הרב שלי, תודה,

שלום צליל
לגבי הטיפוח כשהכוונה היא לשבת איתו וללמד אותו כל מיני דברים. זה די מיותר זה לא מקדם את הילד הוא ילמד את זה בגן בקצב שלו כשהואייה פנוי לכך.את יכולה לשחק אתו בכל מיני דברים אולם תפחיתי את הכוונה ללמד אותו.חבל על האנרגיה. זה יתסכל אותו ואותך . הוא יגיע להישגים המתאימים לו בהמשך.
לגבי החיתול. אתחייבת להחזיק אותו חזק ולחתל אותו כמו שצריך . אל תוותרי לו .תעשי את זה במהירות ובנחישות ולא יהיה לו זמן להתנגד.
בהצלחה

שלום דר' טובי אתה עוזר והמון מהנקודת המבט שלך יש סיבה שהילד משתולל שמחלתים אותו? בגן הוא בסדר,

האם בגן מחתלים אותו?

תודה דר' טובי על העזרה, מעבר לכך ברור שמחתלים אותו הוא בגן מ8עד 4, בגן אמרו שלא עושה בעיות,

היי צליל,
הילד שלי בן שנה ועשרה חודשים והתנהגותו מאוד מאוד דומה למה שאת מתארת.
עם הזמן למדתי (כי זה כבר קורה זמן מה...) והפנמתי לעצמי עצה שקיבלתי מאמא שלי, שאמרה לי "תסגלי לעצמך חוש הומור", ומבחינתי זה בעצם אומר, שכל פעם שאני על סך התמוטטות עצבים, אני עושה סוויץ הפוך על הפוך. אז כשהילד שלי מתחיל עם הקונצים שלו בהחתלה, אני נהיית מאוד דרמטית והופכת את כל העניין להצגה. בדרך כלל אני מתחילה עוד לפני שאני מביאה אותו למשטח ההחתלה. והנה רעיון: תגידי לו שאת הולכת לחתל את הדובי. וברגע שתלכי למשטח ההחתלה הוא כבר יגיע בעצמו, ותוך כדי "שיחה" עם הדובי, תשכיבי אותו ובלי שישים לב תחתלי אותו. לפעמים תתני לו לסגור לדובי את החיתול, או לפתוח אותו ולראות אם הדובי עשה פיפי או קקי... ככה, ממש משחק.
בכל מקרה, תנסי לעשות הכל עם חיוך ובסבלנות (ואני באמת יודעת שזה לא קל לפעמים. ובנוסף, לי יש עוד תינוק בן שבעה וחצי חודשים...).
תחזיקי מעמד..... ובהצלחה :-)

תודה רבה קונצי,

שלום לקונצי
תשובה מעולה ודרך נפלאה לעשות דברים.

אותם התנהגיות שאת מתארת.
אני אימצתי את הגישה של לא להתרגש מהבכי וזה ניגמר די מהר מעצמו.
בקשר להחתלה -פשוט עושים את זה.