ילדה בת שנתיים וחצי

שלום לך אימא יקרה
בחרתי להתחיל בשאלה האחרונה שלך- למה היא מתנגדת כול כך?
בגיל זה ילדתך נמצאת במה שהפסיכולוגים מכנים "גיל המרד הראשון" או מה שמכונה בפי העם "גיל שנתיים האיום". כלומר התנהגות ילדתך נורמטיבית לחלוטין לגיל שלה. בגיל זה היא מודעת לעובדה שהיא נפרדת מהוריה, שיש לה רצונות משלה, והיא מתאמנת להיות עצמאית.
אז מה עושים?
בכול מה שניתן מעודדים את העצמאות שלה- כמו אכילה עצמאית, התלבשות עצמאית ועוד, בכול מה שלא ניתן או לא מתאים מבקשים מסבירים בצורה ברורה וחד משמעית, (כפי שציינת),פעם אחת, ובשנייה עושים מה שנחוץ באסרטיביות. ניתן להשתמש בטכניקת " הסחת הדעת" כפי שאת עושה. בכול מקרה מפעילים כוח מינימאלי, רק זה הנחוץ על מנת להושיבה בעגלה למשל. כאשר היא נתקפת בהתקף זעם לא משכנעים מחכים בסבלנות עד שיעבור, בכול מקרה לא מוותרים בעקבות התקף הזעם על מנת "להשקיט את המצב".
בהצלחה אורה