שאלה של חינוך

שלום,
לי ולחברתי יש בנות בגיל שנה וחצי +-.ייש ביננו הבדלים(מן הסתם) בחינוך הבנות- אני די מחליקה דברים והיא יורדת לפרטים- ומהי הכוונה? - למשל כשהבת שלי נופלת אני לא ממהרת לרוץ( אם זו כמובן לא נפילה רצינית) אני אומרת לה - נפלת - קומי ( אם היא מתייחסת לנפילה - כי ברוב הפעמים היא קמה לבד וומשיכה בעיסוק שלה. לעומת זאת - בגישה של חברה שלי - מכל נפילה יש חיבוק ונשיקה ו"אויי אוי אוי" וכו' וכו.. - גם בנפילה לא "קריטית") . זו דוגמא אחת אבל - ההבדל מתבטא בכל תחום כמובן ז"א - אצלה מכל עיניין- לטוב ולרע יש סיפור גדול אחרי המעשה- או תוך כדי ואני פחות מתייחסת לדברים ברעש- ( חוץ ממה שצריך- כמו פפיפי ראשון בסיר או כל צעד ראשון וחיובי שנעשה .
השאלה שלי היא האם אני נוהגת לא בסדר- האם היא מקבלת פחות יחס - האם היא תלמד לא להתייחס לדברים שקורים לה. - יש לי לפמים קצת ייסורי מצפון .מהי הגישה שתתן לה יותר ? תודה