פעוט בן שנתיים וחודשיים

אמא יקרה,
את חייבת להציב גבולות לילד כשצריך ולא להרגיש תחושות של אשמה.
אי אפשר לרצות כל הזמן את הילד, זה לא מציאותי.
הילד הזה שבבית כל הזמן ריצו אותו, ייצא יום אחד לגן הילדים ואני מבטיחה לך ששם לא יעשו כל הזמן מה שירצה. אז יהיה לו הרבה יותר קשה. הילד צריך להבין שהמציאות היא כזאת שלפעמים אני מקבל מה שאני רוצה ולפעמים לא וצריך להסביר לו מדוע הפעם אפשר ובפעם אחרת אי אפשר.
לא ניתן לגדל ילד בריא בנפשו כאשר נעשה הכל, כל מה שהוא רוצה רק שלא יבכה. ואם יבכה אז מה יקרה?! הוא לאט לאט יבין את המציאות ואת החיים, כך הוא יתבגר, ילמד להקשיב לרצונות ולצרכים של אחרים ולא רק של עצמו, ילמד להתאים את עצמו לסיטואציות שונות.
האם את חיה היום במציאות שכל מה שאת רוצה קורה? אני בטוחה שלא.
בהצלחה,
לימור:)

שלום לך אימא יקרה
בנך בודק גבולות כמו כול ילד בגילו, ועליך ללמוד להציב אותם. ראשית חשוב שתביני בשביל מה צריך גבולות?
צריך להציב גבולות על מנת ליצור אצל הילד ציפיות ברורות- ידע מה מותר ומה אסור. שהילד ילמד לדחות סיפוקים, ירגיש יציב ובטוח. על מנת שהחברה האנושית תוכל להתקיים. על מנת שהילד יוכל להשתלב בה.
אני מקווה שעכשיו כאשר ברור לך יותר בשביל מה צריך להציב גבולות תוכלי להציבם בצורה ברורה ובטוחה יותר. ולשאלתך אכן פינוק יתר פוגע, ילד מפונק חושב שהכול מגיע לו, הוא לא לומד לוותר, לחכות לתורו, לדחות סיפוקים וקשה לו להשתלב בחברה. אני מקווה שעכשיו ברור לך יותר כי מציבים גבולות מתוך אהבה ולא מתוך "רשעות".
כאשר הילד "מיילל" למדי להתעלם מכך, כי תשומת לב ליללות רק מגבירה אותן.
לגבי ההתנהגות בג'ימבורי- אל דאגה כאשר יגיע לגן ילמד להתמודד עם הילדים בדרכו שלו. אין ללמד את הילד "להחזיר מכות" – ישנן דרכים אחרות להתמודד עם תוקפן.
בהצלחה אורה