שינוי הבתנהגות בעקבות אח חדש

שלום!!
ילדתי בן לפני שלושה (וחצי) שבועות, הבן שלי הגדול בן 3.
בשבוע הראשון ללידה היינו שלושתנו יחד (בגלל "עמוד ענן..") שבוע שלם והגדול הייה מקסים..
משהבוע השני חל בו שינוי, הוא נהייה פחות ופחות סבלני, ומה שיותר מטריד זה שהוא פשוט לא מקשיב לי, במיוחד בזמני ההנקה (שהם בערך רוב הזמן..כי כשאני לא מניקה אני נמצאת עם הגדול נטו), הוא עושה דברים מסוכנים או שאני פשוט לא רוצה שיעשה, אני קוראת לו לבואאליי או להפסיק , או לעזוב את מה שהוא מחזיק והוא לא מקשיב! אני פשוט צריכה להפסיק את ההנקה ולקום אליו, ומלווה לזה כעס גדול ובכי, וגם ממני זה לא מוציא אמא סבלנית במיוחד, וזה עושה לי רע שאני צועקת עליו, כי אני לא רוצה שככה יראה/ישמע הזמן שלי איתו, ואחרי שאני כועסת עליו אנחנו מדברי ואני מסבירה לו שהוא צריך להקשיב לי ושאני תמיד אוהבת אותו, והוא אומר שזה לא נכון בגלל שאני כועסת עליו..
טוב, אני לא יודעת מה לעשות, האם זה יעבור לו??
חשוב לי לציין שלפני שילדתי הוא לא הייה חייל צייתן וממושמע, כן היו לו "יציאות" אבל כבר הרבה זמן שהוא במסלול נורא טוב של הבנה והקשבה, והוא נהייה כל כך נוח ולא דרשות לי הרבה אנרגיות לחינוך שלו כיה וא ברמת הבין את מה שאני אומרת לו והיה לנו כלכך נפלא וכיף ביחד.
וכל זה נקטע אחרי הלידה.. הוא לא מקנא בתינוק באופן אלים, הוא אפילו מחבק ומלטף לפעמים, אבל מה שורג אותי זה הדווקא והחוסר משמעת שלו.
מה לעשות?? לכעוס עליו? להעניש אותו? אולי כך הוא מקבל תשומת לב שלילית ואני לא רוצה לתת לזה יד.. האם לא להתייחס לזה יותר מידי? אני לא רוצה שהוא יהפוך להיות ילד ללא גבולות..
מה שאני כן משתדלת זה להתייחס אליו הרבה בזמני ההנקה (בעזרת שירים, שיחה או סיפורים) וזמני השינה של התינוק - לשחק איתו ולתת לו הרבה אהבה.

אז בבקשה אני חייבת עזרה..