גמילה מחיתולים - לא בכיוון?!

שלום רב,
בני בן שנתיים וחצי. מתוק חמוד ותקשורתי במידת מה (עדיין לא מדבר שוטף אבל מסביר היטב את צרכיו ורצונותיו ונדירות הפעמים שאיננו מבינים מה הוא רוצה). כמו כל ההורים גם אנחנו מוטרדים מעניין הגמילה מחיתולים ומוצאים עצמנו מבולבלים אל מול הגישות השונות. אני מאמינה שהבעיה שלנו היא הרבה יותר שורשית-הוא איננו מתייחס כהוא זה למצב החיתול שלו. אם הקקי שלו לא היה כזה מסריח ואני לא הייתי כזאת דאגנית הוא היה מסוגל להישאר עם קקי בחיתול יום שלם ולא להבחין בכך... כנ"ל לגבי פיפי.
חשוב לציין כי מגיל מאד קטן אנחנו מקפידים להסב את תשומת ליבו לכך למשל כאשר אנו רואים אותו מתאמץ אנחנו שואלים "אתה עושה קקי בחיתול? כן?" כשמחליפים לו מדברים על זה וכו'... לאחרונה התחיל להביע עניין בזמן שאביו "עושה פיפי בשירותים" כדבריו...
שאלתי היא, מה לנו וגישות השונות אם ניכר כי הוא בכלל "לא בכיוון" ואינו שם לב למצב השונה בגופו כאשר הוא עם קקי בחיתול וכו'? איך ניתן להתחיל גמילה במצב שכזה? כיצד ניתן לעורר, אם בכלל, את תשומת ליבו בדרך טובה יותר מהדרכים שניסינו?

אודה לתשובתכם בהקדם,
תודה מראש,
נועה