שינוי בחיים

שלום
אני מקווה שאני בפורום נכון אם לא בבקשה אפנו אותי לכזה...

אני צעירה באמצע שנות ה20, אומנם ילדים עוד רחוקים ממני אבל אני בזוגיות
שרואים לאופק (:
וכן אני נכנסת לבלבול... אנחנו סטודנטים, וגם ככה בגלל הלימודים יש תקופות שאין זמן או אנרגיה להנאות, ובהמשך כשיש ילדים ותינוק קטן
מה נשאר מהזוגיות? מה נשאר מ"העצמי" אנחנו לומדים תחומים שמעניינים אותנו
בתקווה להרגיש טוב בעתיד בעבודה, אבל מה מעבר, לאחרונה אני שמה לב לזוגות לילדים צעירים ותינוקות, ונראה שאין להם זמן או אנרגיה לכלום,
הם רק עובדים ובכל שאר הזמן עם הילדים
זה בא טבעי? הרצון הזה לילדים והמוכנות הזו לשנות את הרגלי החיים בגללם/ בשבילם?
ומהניסיון של אמא שלי שהייתה איתי ועם אחיי בבית כמה שנים ואחרי זה הילדים גדלם ויש להם את החיים שלהם, והיא סוג של קצת התעכבה כדי לגדל את הילדים...
אני רוצה להאמין שכשאביא ילדים אתאהב בהם וארצה להיות איתם ולהשקיע בהם
אבל כרגע זו נראית לי משימה שהופכת את כל החיים וכשהם גדלים זה לא תמיד הכי פשוט הם לא זוכרים כמה השקענו וכמה וויתרנו עבורם אז איך בכל זאת מתמודדים עם זה?
והאם זה ככה בכלל?