התקפי זעם בפעןטה

בתנו בת שנתיים וחצי.מאז שנולדה קיבלה הרבה תשומת לב והאמת שהיא ילדה מקסימה ונבונה אבל מאוד מפונקת.לפני חדשיים נולדה לה אחות ןמאז יש רגרסיה בהתנהגות שלה.כל דבר מלווה בבכי ובהתקפי זעם.בכעסים.עושה כל דבר דווקא.מרביצה.גם לנו.זורקת דברים.מתעוררת בלילה המון בבכי.יש לה פחדים חדשים שלא היו בעבר.דווקא לאחותה מתנהגת יפה או שמתעלמת ממנה.בגן טוענים שלא רואים התנהגות חריגה.רוצה לציין שהתינוקת החדשה לא קלה והאווירה בבית באמת לא קלה אם כי משתדלים לתת לה את מירב תשומת הלב. קשה לנו להתמודד עם הסיטואציה כי לא תמיד אנחנו יודעים מתי מדובר בחרדה ומצוקה אמיתית ןמתי בפינוק.כשהיא בבבכי בלתי נשלט או התקף זעם אנחנו מנסים לא לתת לה תשומת לב ואומרים לה שכשהיא תרגע היא תקבל את מה שהיא רוצה ואנחנו איתה עד שתרגע.אם היא נרגעת מקבלת חיזוק חיובי וחיבוק.איך נכון להתמודד עם המצב? תודה