בן שנתיים, חרדות ועוד

היי,
אני אמא לבן שנתיים. פעוט מאוד נבון, עירני מאוד לסביבה וסקרן. עדיין לא רשום למסגרת ונמצא רק איתי ב 99% מהזמן. בעלי עובד בכל מיני שעות שלא תמיד מאפשרות לו להיות חלק מהחיים השוטפים שלנו בבית ובחוץ. כרגע רשמתי אותו למספר חוגים ושמתי לב שההסתגלות לחוגים פיתחה אצלו חרדת זרים וחרשת נטישה.
הוא חושש מילדים אחרים, חושש מחלק מהמבוגרים, נצמד אלי פיזית הרבה מאוד וכאשר רוצה להשתתף בפעילות הוא מחזיק לי את היד ולא מוכן לעזוב למשך כל הפעילות (עד כדי שלפעמים עושה דברים עם יד אחת כי השניה מחזיקה בי) אני אכן רואה התקדמות בנושא ומנסה להמשיך לעבוד איתו על הפן החברתי,
אבל הוא פיתח גם חרדת נטישה ולא מוכן ללכת לישון אם אני לא איתו בחדר (דבר שלא היה לפני). ובהמשך לכך גם פיתח העדפה ברורה אלי ומסרב הרבה פעמים להיות עם אבא (ואין מה לדבר בכלל על אבא בעת ההרדמות). אני מרגישה שהחשיפה שלו לחברה בחוגים השונים שאנחנו הולכים אליהם גרמה לו להיצמד אלי מאוד וחוששת שיש קשר לכך שאין לי משפחה מורחבת כלל ולכן אינו רגיל לבוא במגע עם עוד הרבה אנשים על בסיס קבוע (דבר שאינו בשליטתי לשנות ולכן גם רשמתי אותו לכמה חוגים...). איך ניתן לעזור לו לבטוח בעצמו ולהקל עליו בהסתגלות לחברה של בני גילו ומבוגרים אחרים?
והאם אני עושה את הדבר הנכון שאני נשארת בחדרו עד שנרדם וזורמת עם הרצון שזה יהיה רק אני ולא אבא כשמרדימים?
מאוד מעוניינת לקבל ביקורת בונה כדי שאבנה לו בסיס טוב להמשך.
תודה רבה מראש.