שינה גם ככה לא משהו ועכשיו גם עומד

שלום
בני בן 8.5 חודשים ולפנים שבוע פלוס התחיל לעמוד ומאז כמובן שזה מה שהוא רק רוצה שלא נדבר על שעת השינה שבמקום 21:00 בערב(התחלתי להקדים לו ופתאטם עומד אז זה עוד יותר קשה) עכשיו ב2130 נרדם עם "מאבק" .
בגדול ברוך ה' הוא תינוק נוח חייכן אבל הלילות מהלידה אף פעם לא היו רצופות לא לו וכמובן לא לי. אני משתדלת לעשות סדר יום קבוע איתו. בגדול ובקצר :
בוקר אוכל בקבוק ב7-730 משחק לבד/איתי עד 8:30- 9:00 תלוי במצב עייפות שלו ישן שעה- שעה וחצי,ואז קם אוכל קומפוט ב1030-11 ואז שוב כמו מקודם משחק ואז שוב לישון שעה בדרך כלל ב1230 עד 1330-1400 ושוב אוכל ,הפעם מרק ירקות ושוב משחקים עד 15 בערך ואז שוב נומי בין שעה לשעה וחצי .אם לא מתעורר לפני 1730 שזו השעה שצריך לאכול בקבוק לפני האחרון אז אני מעירה אותו בנעימות מלטפת אותו כי יש לי תחושה שמשהו לא נכון בערב (שאני עושה) רק בסביבות 1730 יוצאים לטיול (בקיץ נורא חם אז יצאנו מאוחר ) לכיוון הקניון בדרך כלל,אין לי הרבה אופציות באזור שלי ואני לא ניידת. ואז ב19 חוזרים הביתה משחקים עוד 30 דקות על השטיח שלו וב20 מקלחת בקבוק ושינה בדרך כלל חולקים אותו למיטה אחרי שאכל בקבוק אחרון ב2030 ואז גרעפס ואז מספרת לו סיפור קצר ומסבירה לו שזו השעה לישון לעכשיו אין רעש זה זמן לישון כי לילה .ואז מתחיל ה"סיוט" הוא מחייך ..עולה על מיטה בעמידה, מפיל אין ספור פעמים את המוצץ על הרצפה,ואני שוב משכיבה ומסבירה ואז אני מאבדת סבלנות ומעלה טון קר ולפעמים זה נורא מעצבן אותי כי אני מותשת כי גם ככה בלילה הוא מתעורר כמה פעמים ואני כבר לא ישנה טוב במילא,אני מציינת שזה רק כי הוא איבד מוצץ בלילה וכשאני מחזירה לו אז נרדם שוב.מה לא ניסיתי.אפילו שמתי כמה מוצצים במיטה והסברתי לו.אבל כשהוא מתעורר בלילה הוא לא נראה מחפש את זה ,והוא עם עניים עצומות אז איך יקח אותו לבד. גם כשזה לא שיניים הוא "מכתר" כמה פעמים.לפעצים אני לא קמה,ומחכה דקה כמו שאמרו לי לעשות אבל הוא עדיין ממשיך לכתר.ואי אפשר להירדם .ועכשיו הוא בשש בבוקר קם פקל ואיך שפותח עניים הוא שוב מטפס כדי לעמוד,ואני לא מגיבה רק מסתכלת עליו (הוא איתנו בחדר) אני חסרת אונים.מאבדת סבלנות.וכל כך מותשת אין אף אחד שיכול לעזור לי באותו רגע.בעלי קם מוקדם לעבודה.אמי גם עובדת קשה.אני ממש מרגישה לבד מתמודדת ...איפשהו אני רוצה להאמין שזה אפשרי...כי אני אומרת לעצמי איך עשו כולן ?! ויש יותר גרוע המצב שלי עוד קל.
אבל ביום אין לי חשק לשחק איתו במיוחד שעכשיו הוא כבר לא רק זוחל הוא עומד אני צריכה להיות 1000 עניים עליו.אני מאוהבת קשות בבני ומגדלת אותו 24 שעות איתי בבית ונהנים המון ! אבל כשאני גמורה אין עם מי לדבר אני רק רוצה לישון ואני לא נעימה לאמי לבעלי...אני רגישה ועצבנית,רק מבט לעבר הבן שלי ואני נרגעת,אבל עדיין אין לי חשק לשחק ולהרים אותו.כולי כאובה מעייפות.אשמח כל כך לעזרה