גיל שנתיים הנורא- האם לערב טיפול?

שלום לכל מי שקורא/ת..
משתפת אתכם, ביתי הבכורה בת שנתיים וחצי. ילדה מקסימה, חיובית, חייכנית ובוגרת קטנה.
נכנסה לפעוטון לראשונה באוקטובר, 2018.
הכל טוב ויפה, משתלבת ואוהבת ללכת לפעוטון.
בחודש האחרון הילדה שלי התהפכה לגמריי.. מתחילה להתנהג שונה.מבקשת מוצץ (כבר שנה שהיא ללא מוצץ) ,מחפשת לאחוז חיתול (דבר שלא נעשה לפניי כן)
, זורקת חפצים.
והכי הכי חמור וקשה עבורי, היא מסתייגת ממני.. לא רוצה ממני דבר..אני מוזגת לה אוכל והיא מעיפה, כוס שתיה, מעיפה.חטיף,מעיפה..
מבקשת שאבא שלה יימזוג אוכל, יישחק איתה וכל הדברים השגרתיים.. ממני היא מסתייגת לחלוטין..
בבקרים זה בכי החל מ6 וחצי ועד הכניסה לגן. כשמגיעה לבית שוב בכי ובכי ..זורקת חפצים ומתעלמת ממני.
מישהי חוותה דבר דומה/ התנהגות דומה שמאפיינת את הגיל?
(אציין שיש לנו תינוקת בבית -בת שנה)

תודה לעונות, ממני אמא שהלכה קצת לאיבוד.