ילד מסרב לעזוב, את הגן

נעמי יקרה בוקר טוב.
האם בבית ישנם גם אתגרים מצידו ללכת ממקום למקום? (מעברים)
האם משהו השתנה במסגרת המשפחתית?
איך בכל זאת הוא משתכנע לבוא איתכם? מה אתם עושים או אומרים לו?
לגבי הבכי:
אני מתארת לעצמי שזה קצת מביך שאתם באים לגן והוא לא רוצה לבוא אתכם. קחי נשימה יקרה. לדעתי זה קשור למעברים.
בברכה
סימונה

תודה על תשובתך. בבית אין בעיה ילד חכם. מסבירים לו לפני וגם אם קשה לו משתף פעולה וילד מדהים. אני מגיעה לגן ומחכה לו בערך 20 דקות עד, שנרגע הוא בתוכו ואני בחוץ בחצר הגן. וגם אז ככה ככה. זב פשוט לא תמיד מתאפשר הזמן הזה. אתמול פשוט לקחתי ככה צורח עד עמקי נשמתו. הרגשתי נורא. הוא ילד מאוד נוח וחייכן בדרכ.

אני מציעה לשוחח עם הילד,
לשתף אותו מה את מרגישה כשהוא מגלה התנגדות ללכת הביתה. שיתוף ממקום אמפטי , לא ממקום של כעס ועצב וכו...
דבר נוסף: מה ואיך הוא מציע לעשות כדי שהפרידה תיהיה יותר נעימה לשניכם.
אשמח להתעדכן.
בברכה
סימונה

ניסיתי.. הוא פשוט אומר שהוא רוצה להישאר עוד, בגן. וכשאני שואלת אותו אם רוצה שאבוא מאוחר יותר עונה שכן. ואז, אני אכן באה יותר מאוחר אבל לא מאוד...

הייי,
אוקייייייי, הגדירי לעצמך זמן יקרה. כמו:
"עוד 5 דקות ואנחנו הולכים" לא לעשות איתו משא ומתן. כי אז זה יוצר מעגל של דחייה לעזוב .כשאת אומרת לו שאת מאפשרת עוד 5 דקות , נניח. היי החלטית ונחושה בהעברת המסר. כלומר עם ביטחון ויציבות.
בברכה
סימונה