התקפי זעם בת שנתיים וחצי

סקאלי יקרה
נגעת בנקודה כל כך נכונה. מרוב ידע ומידע לא יודעים במי ובמה להתמקד.
אנסה לעזור לך:
הדבר הראשון: קחי נשימה עמוקה יקרה. הכל בסדר. בתך עברה שינוי. יחד עם זאת היא מגלה את היכולות והכוחות שלה. את השפעתה עלייך כאמא.
עצה ראשונה: לא להסביר לה או לנסות לדבר איתה הרבה. נהפוך הוא, להיות בשקט ובהזדמנות הראשונה שהיא תתן לך לחבק לחבק ואמץ אל ליבך. ממקום של אמפטיה , הכלה ואהבה.
לגבי זריקת החפצים אני מציעה כן לנסות להניע אותה מכך ושוב , בלי לדבר הרבה, לחבק אותה ולהרגיע .
כלמר: השקט והחיבוק יביאו אותה למצב של רגיעה ואמונה בך. שאת לא כועסת ולא עצבנית.
התקפי זעם אופיניים בגיל זה. והדרך הטובה למזער אותם או יותר נכון לא לתת להם מקום יתר על המידה היא: כבתך רגועה על ידי משחק בובות ומשחק תפקידים לנסות להבין על מה היה הכעס ולשאול מה יכול לעזור לה.
מקווה שהארתי קצת את המצב.
אשמח לשמוע איך הלך.
בברכה
סימונה