פחד לעשות קקי בסיר

מירי יקרה ערב טוב.
הרפי יקרה. עשי פסק זמן. קחי שבוע ימים בלי לשאול אותה או להציע לה את הסיר וכו.. שימי לה החיתול, בלי לדבר או להסביר הרבה יקרה.
לאחר מכן:
הציעי לה לעשות את הקקי באסלה. כל זה בלי ללחוץ או לשכנע.
ואם היא מסרבת, זרמי איתה יקרה. זה יבוא.
אשמח להתעדכן,
בברכה
סימונה

גמילה מבקבוק מים.
ילדתי לפני חודשיים. ממש לפני הלידה הצלחתי לגמול אותה מלקיחת בקבוק מים למיטה ולשהות איתו כל הלילה ושנת צהריים.
כשילדתי הבקבוק חזר כיוון שלא הייתי בבית שבוע.
עכשיו חודשיים אחרי, איך שוב גומלים.

מירי יקרה בוקר טוב
ומזלל טוב.
יש לי שאלה, כמה חשוב ועקרוני לך באמת לגמול אותה מהבקבוק?
למה אני שואלת:
בתקופה מטורפת זו ואחרי לידה, חשוב שנעשה עם עצמינו חשיבה מה חשוב לנו לשנות באמת, למרות הקושי ומה אפשר לוותר.
הרי את גמלת אותה כבר, והיית עם כוחות ונחישות לעשות את הצעד הזה.
השאלה שלי, תמיד לפני כל שינוי שאנחנו הולכים לעשות היא: כמה כוח יש לנו להיכנס לסדרת החינוך הזאת?
כי את כבר הצלחת בעבר יקרה.
אשמח להתעדכן יקרה.
בקרוב אעשה שיחת זום, מוזמנת לעקוב.
חג שמח יקרה לך ולמשםחה.

חשוב לי לגמול
קורה הרבה שבמהלך היום שמה בקבוק ריק בפה וזה הורס שיניים.
היא בקושי שותה מכוס. למדה לשתות עם קשית שזה שלב התקדמות.
כשנרדמה ללא בקבוק, לא התעוררה בלילהוכשנרדמת עם הבקבוק היא מתעוררת בשעות שונות בבכי או צרחות לבקבוק.

היי מירי
אני מתארת לצמי שזה מאוד חשוב לך לגמול ובצדק יקרה.
בצדק.
הדרך הפשוטה לגמילה היא לסכם עם בתך החל ממתי שאת תחליטי, שאחרי ארוחת הערב או לפני השינה , היא שותה פעם אחרונה ודיי. והולכת לישון. ואז כשהיא קמה ומבקשת. את עומדת על שלך. בנחישות ובאהבה ואומרת לה שעכשיו לילה ולא שותים. זה דורש ממך הרבה סבלנות ו... התמדה.
מה שאומר את מאמינה בעצמך שאת חוזרת לתהליך הגמילה שהיא כבר עברה.
אגב, לגבי לקיחת הבקבוק לא לשם שתיה, הציבי חוקים ברורים במהלך היום. שהבקבוק הריק הוא לא מוצץ, ולא לוקחים סתם בקבוק ריק לפה.
מה שמחזיר אותך לאותה אמונה נחישות והתמדה בהחלטה שלך.

באהבה יקרה.
מכל הלב.