בני בן ה - 5

את מעלה פה דילמות מתחום שמעסיק הורים רבים - ההתפתחות החברתית של ילדיהם. זהו תחום שהמעורבות של ההורים והענין שהם מגלים בו גבוהים ביותר, ונדמה שבחברה הישראלית במיוחד. המקובלות החברתית של ילדינו חשובה לנו, ואחת החרדות הגדולות ביותר של הורים היא שילדם יהיה דחוי חברתית. חרדה זו גורמת לעיתים להורים להיות מעורבים יתר, ואף מתערבים במידה רבה מדי בחיים החברתיים של ילדם. הרגישות לנושא החברתי גורמת לא פעם להורים לערבב בין החוויה הרגשית של ילדם לבין חוויות העבר שלהם עצמם בתחום זה. לדוגמה - הורה שסבל מחיי חברה בלתי מספקים בילדותו, מכל מיני סיבות, עלול להשליך על ילדו את פצעי העבר שלו, גם אם לילדו אין שום בעיות והוא מתמודד היטב.
אני אכן מתרשמת שבנך ילד מקסים וחכם, ובדרכו שלו מתמודד עם הדילמות החברתיות שניצבות בפניו, שניצבות גם בפני ילדים אחרים בגילו.
עשית טוב כשיעצת לו לנקוט בהתנהגות פרו-חברתית. על ידי עידודו לבחור התנהגויות מסבירות פנים כלפי חבריו את עוזרת לו לבסס התנהגות חברתית חיובית. את יכולה ללמד אותו מיומנויות חברתיות שכאלו (לומר לו מה עליו להגיד או לעשות כדי ליצור משחק משותף) או אף להדגים לו התנהגויות שכאלה בעצמך.
מעבר לכך טוב יהיה אם תסמכי עליו ועל יכולותיו ולא תישאבי לעמדה של תיוג, הגנת יתר ורחמים על ילדך ("הבעיה שיש לו חוסר בטחון"). האמיני בו וביכולותיו החברתיות - את עשויה להיות מופתעת עד כמה הוא, למרות ההתמודדויות , מסתדר טוב בחברה.