גרושין עם תינוקת

פרידה של בני זוג הינה קשה עבור ילדים בכל גיל, ומהווה תקופה מורכבת להתמודדות עבור ההורים, אשר בעצמם חווים משבר אישי המחייב הסתגלות והתמודדות, קבלת החלטות ומעברים.
יחד עם זאת, חלק מהשינויים שתארת אצל בתך, מאפיינים ילדים בני גילה ומדובר בשינויים נורמטיביים. למשל, תינוקות בגיל הזה, כיוון שכבר יודעים ש"נעים יותר להיות עם אימא" (ולא "בלי אימא"), מחפשים יותר את קרבת ההורים. גם התנועתיות המתפתחת אצלם מעוררת צורך להתקרב להורה, ובו בעת גם להתחיל לנסות ולהתרחק ממנו. תינוקות בגילה גם לומדים להנות משיתוף בחוויות שלהם ועל כן כל דבר חדש שהיא רואה ומגלה, היא רוצה לחלוק איתך וזה טבעי מאוד ומתאים לגילה.
ועדיין, מכיוון שמדובר בתקופה רגישה בה נוטים ממילא ל"עצבים רופפים", יתכן והיא חשה בשינויים ומגיבה לזה: רוצה להיות יותר עם אימא במקום אבא שנמצא פחות (מי מבניכם היה איתה יותר קודם לכן?), רוצה לישון עם אימא בבית שמכירה פחות וכדומה. גם היא מסתגלת למצב החדש וצריכה בכך עזרה.
כמו שציינת, חשוב להיות רגישים אליה בתקופת המעבר (לא רק סביב מעברי הדירות אלא סביב השינוי כולו), ולהערכתי הצבת גבולות נוקשים אינה רלוונטית כעת (כמובן, תוך שמירה על שלומה, למשל, לא לתת לה להגיע למקומות מסוכנים עבורה). בגלל כל השינויים במשפחה, חשוב לשמור עבורה את מירב המסגרות הקבועות והמוכרות (למשל, אימך שהינה דמות מוכרת לה, חיונית כאן מאוד), מטפלת או מסגרת חינוכית וכך גם על קביעות של חפצים אהובים (למשל, לשמור על מבנה החדר שלה בבית החדש וכו').
חשוב להיות ערים עד כמה הצורך שלה בקרבה מעיק, דבר שמאפיין הורים בתקופה זו והוא טבע , ואם כן, לפנות לייעוץ ולעזרה עבור שתיכן.
בהצלחה רבה,
מיכל

שלום מיכל תודה על תגובתך המעוררת מחשבה ומרגיעה.