בורח פיפי

הגיל בו ילדים משיגים שליטה על עשיית הצרכים משתנה מילד לילד. אומנם מרבית הילדים כבר מצליחים לשלוט בגיל שלוש וחצי אך לא כולם, וזה עדיין נחשב "נורמלי". הגיל בו יכולת זו מושגת תלוי מאוד בבשלות הפיזיולוגית, הקוגניטיבית וכמובן בבשלות הרגשית של הילד. בכל מקרה, ילדים צריכים סיוע של הוריהם ושל הצוות החינוכי על מנת להשיג שליטה וזה לא "אחריות" בלעדית שלהם. בנוסף, חשוב לדעת איך עבר התהליך עד כה: האם כבר הייתה תקופה "יבשה" ממושכת וכעת מדובר בנסיגה, או האם מעולם לא הפסיק להרטיב.

הילד מתפתח והתפתח מאד מהר מכל הבחינות, גם מבחינה רגשית וגם קוגנטיבית, אלא שהוריו גרושים והגיוני שזה משפיע עליו.. לא היתה איזשהי נסיגה, אלא פשוט לפעמים בורח לו פיפי. תודה על התשובה, זה הרגיע אותנו.

היי, זאת אמא של הילד. אחותי הראתה לי את ההודעות ורציתי לשאול איך אני צריכה להגיב במקרים שבהם בורח לו פיפי? האם להתעלם כי זה יעבור מעצמו (להחליף בגדים ופשוט לא להעיר על כך)? האם להסביר שזה לא טוב? להעיר על כך? וכו' ניסיתי הרבה פעמים לדבר איתו על זה, להסביר, אפילו לתת פרס כשהוא מצליח להגיע לשירותים לפני שבורח אך זה לא עזר. בנוסף, רציתי לשאול שאלה נוספת- מאז הגירושין- לפני כשנתיים וחצי, הוא ישן איתי בחדר. הוא נרדם במיטה שלי כשאני שוכבת לידו ולאחר שהוא נרדם אני מעבירה אותו למיטה שלו. בד"כ באמצע הלילה הוא מתעורר ועובר שוב למיטה שלי. אני מתחתנת בעוד כמה חודשים ואני חוששת שיהיה קשה לו לקבל גבר חדש שישן במיטה שלי. אני רוצה להתחיל להרגיל אותו להירדם לבד, בלי שאשכב לידו, במיטה שלו. איך לעשות זאת בלי שירגיש שבעלי תופס את מקומו ולעשות זאת בצורה הנכונה ביותר? תודה רבה.

לאמא של בן השלוש וחצי שלום,

לגבי הגמילה-חסרים לי מספר פרטים לגבי תהליך הגמילה של בנך כמו מתי החל, האם גמול בלילה, תדירות ההרטבה (פעם ביום? בשבוע?) אך אנסה לענות בכללי:
ילד נחשב ל"גמול" אם במשך תקופה של חודשיים לפחות היה "יבש", למעט פספוסים פה ושם שהם בהחלט לגיטימיים. ממה שאת מתארת (בנך כבעל בשלות רגשית וקוגניטיבית, לא התרחשה נסיגה בגמילה) עולה שאלה האם הגמילה אכן התרחשה ולכן אני הולכת יותר לכיוון פיזיולוגי-לחלק מהילדים לוקח זמן לרכוש את הבשלות הפיזיולוגית שמשמעה שליטה מלאה על שרירי השלפוחית, ולוקח זמן עד שהמוח מקבל את המסר שהשלפוחית מלאה. אצל ילדים אלו סביר להניח שתהיה גם הרטבה בלילה. החל מגיל חמש ניתן לפנות לטיפול התנהגותי באמצעות זמזם על מנת לסייע לתהליך הלמידה הפיזיולוגי שקיים בגמילה.
עד אז רצוי ללוות את הילד בסבלנות ולסייע לו על ידי תזכורות מספר פעמים ביום לגשת לשירותים אך לא מעבר לכך. כאשר מתרחשת בריחה של פיפי, רצוי להתייחס ולא להתעלם, תוך חיזוק שבפעם הבאה הפיפי לא יברח.
לגבי הרגלי השינה-כשמשפחה עוברת משבר או שינוי משמעותי באורח החיים, רצוי למעט בשינויים בהרגלים מאחר שהשגרה והיציבות מספקים ביטחון ועוגן. לכן בכל מקרה רצוי שילדים שהורגלו לישון במיטתם לא יעברו למיטת הוריהם, גם אם התחושה של ההורה היא שהלינה המשותפת מספקת חום ותמיכה. כן חשוב לספק את החום והקרבה במהלך שעות היום, אם בבילויים משותפים מחוץ לבית או במשחק משותף בבית, בשיחות לפני השינה וכל מה שמשפחתכם רגילה לו. אפשר להיעזר במשפטים כמו "לכל אחד בבית יש מיטה משלו". העקביות בהחזרה של ילד למיטתו לאחר שעבר למיטת הוריו עוזרת לילד ללמוד שהוריו באמת מתכוונים למה שהם אומרים.

בהצלחה
אודט