גמילה מטיטולים.

אקדים ואומר כי גישתי לכל הנושא של גמילה מחיתולים שונה מהגישה הרווחת כיום. לפיכך, אם יש לך "ראש פתוח" ואת מוכנה לקבל עצות טובות, גם אם הן לא העצות הסטנדרטיות שהיית מקבלת ממומחים אחרים - אפשר להמשיך. אמנם לא אוכל לשטוח את מישנתי כולה פה, אך אתייחס לנקודות שהעלת.
ראשית - לא, לא התחלתם מוקדם מדי את הגמילה. גם תינוקות בני מספר שבועות יכולים לעבור תהליך גמילה מסויים. עלינו לזכור שעד הופעת החיתולים החד פעמיים תינוקות נגמלו סביב גיל שנה. כך שלהפך; התחלתם בזמן, ולדעתי אפשר היה כבר קודם. לכן מיותר לדבר על נזק רגשי שנגרם לבתך בשל עיתוי הגמילה.
לעומת זאת החזרת החיתולים תהיה מעשה מיותר. גם אם לא תגרום לנזק רגשי, יש בעיני בעייתיות מסויימת ב"הרמת הידיים" המהירה הזו; האם כהורים עלינו לצפות שתהליכים חינוכיים תמיד יתקדמו במהירות ובקלות שאנו מעוניינים? מה אנו משדרים לילדינו כשאנו מתייאשים כל כך מהר מהתקדמותם או מעצמינו?
לפיכך תשובתי היא - יש להמשיך בתהליך עד לסיומו המוצלח, על אף הקשיים (שהם לגמרי צפויים ונורמליים) ובלי קשר למשך הזמן שידרש. ככל שאת תהיי יותר בטוחה בעצמך והחלטית - ביתך תחוש בכך ותהיה בעצמה פחות מבולבלת.
אל תצפי מביתך לאותת לך שהיא צריכה לעשות את צרכיה. בשלב כל כך מוקדם של הגמילה האחריות כולה עליכם (כמו בתחילת כל תהליך חינוכי אחר). לימדי אותה - את הזמנים בהם היא עושה את צרכיה, ואת שפת גופה ושאר הסימנים שהיא מבטאה לפני שהיא עושה. "קריאה" נכונה של אלה יעלו את הסבירות שתוכלי "לתפוס" אותה בזמן ולהושיבה על הסיר. אל תצפי בהכרח להיענות נלהבת מצידה. עשי זאת בדרכי נועם ובמידה והיא מסרבת - עשי זאת בתקיפות (אך בשום אופן לא בתוקפנות!). פשוט אל תאפשרי יותר לתאונות ולפיספוסים להתרחש.
חזקי אותה על כל הצלחה, בחיוך גדול, בחיבוק, במחיאות כפיים ובמילים חמות.
אני בטוחה שתוכלי לראות את ההתקדמות, גם אם תהייה איטית.
במידה ויתעורר הצורך להדרכה מפורטת יותר - ניתן להגיע לייעוץ אישי.
בהצלחה! דפנה.