שני ילדים - שתי שאלות.

אנחנו נוסעים בעוד שבועיים לסופ"ש זוגי לשלושה ימים (שישי-ראשון). לראשונה מאז שהיא נולדה. הילדים ישארו אצל סבא וסבתא האהובים, ובמסגרות הרגילות. האם זו נוראי לעשות לה את זה, בגילה? (לגדול אני לא דואגת)

אתחיל עם הקטנטונת-חשוב להבין האם היא צמודה גם למטפלת בשעות שהיא איתה או שהיא משחקת? האם כשאת יושבת איתה לשחק היא כן משתפת פעולה ומגלה עניין והנאה? באופן כללי, יכולת המשחק תלויה גם בהתפתחות המוטורית והקוגניטיבית אבל גם בתחושת בטחון. יש תינוקות בגיל זה שזקוקים שישבו איתם ויש כאלה שמספיק שההורה נמצא בטווח ראייה על מנת שיחקרו את הצעצועים בבטחון. העובדה שבתך עדיין לא התיישבה גם מפריעה לה באיזשהו אופן לחקור צעצועים ולשחק עימם מאחר שבתנוחה על הגחון יכולת החקירה מוגבלת ושתי הידיים אינן פנויות כמו בישיבה ויש נטייה להתעייפות מהתנוחה לאורך זמן. בנוסף, יכול להיות שחלק ממהצמדות של בתך נובע מהצורך שלה בבלעדיות עלייך ובמאבק על תשומת הלב שלך מול אחיה הגדול וזה אופייני לילד שני.
חסר תיאור של ההתפתחות של בתך בשאר התחומים-התפתחות שפתית, קוגניטיבית, תקשורתית וכו'.
בכל אופן הייתי מציעה לך להתייעץ עם פיזיותרפיסטית על מנת להבין מה מונע ממנה להתיישב ולהתקדם לזחילה על שש. יתכן שהיא זקוקה למעט חיזוק בתחום המוטורי שבהמשך ישפיע על התקדמות ביתר התחומים, יכולת משחק, בטחון עצמי וכו'.
לגבי בנך, ראשית אפנה אותך לאחת התשובות שעניתי בנושא בחירת מסגרת, אולי יהיו שם דברים רלוונטים עבורך( רק שימי לב שמדובר שם בגילאים גדולים יותר). שנית, אני נוטה לחשוב שקבלת החלטה נכונה. יש תרומה רבה בלהיות שנה נוספת בגן בתור בוגר-מבחינה קוגניטיבית, אותן הפעילויות והתכנים שנחשף להם בשנה הקודמת ייקלטו השנה ברבדים נוספים ויעמיקו את הבנתו. לא כל שכן אם הגננת חדשה יש לה תשומות חדשות משלה.בנוסף, בנך יתנסה במעמד הבוגר בגן, דבר שיחזק את בטחונו העצמי. ואני מכירה כמה גנים שהפכו את זה לפרוייקט של חונכים, בו לכל ילד צעיר יש חונך בוגר. איני מכירה את בנך, האם הוא בוגר לגילו או בהתאם לגילו מבחינה רגשית, אך גיל שלוש הוא בהחלט גיל שבו עדיין יכולים להנות ממסגרת של חממה כמו גן פרטי עם מספר קטן של ילדים ואפשר לחכות שנה נוספת עם המעבר לגן עיריה. בנך בשלב זה עסוק בפרידה מחבריו וחשוב לתת לזה מקום ולומר לו שאכן זה עצוב כשנפרדים. אם מדובר בקשרים מאוד משמעותיים חשוב גם לנסות לשמר אותם במינון מסוים אחהצ, אך לא בשלב הראשון על מנת לא לבלבל אותו. אפשר גם לעודד אותו בכך שהוא עשוי להפגש איתם מחדש בהמשך הדרך במסגרות העירוניות השונות. במקביל, רצוי לעודד אותו לקשור קשרים עם הילדים שנשארו ולהעביר לו מסר שאתם סומכים עליו שימצא לעצמו חברים חדשים. בסך הכל פער הגילאים שאת מתארת אינו כה גדול-פחות מחצי שנה.

ולגבי החופשה שלכם-אני ממליצה בחום שתקחו לעצמכם זמן איכות זוגי, שיחזק את הקשר ביניכם ויאפשר לכם לחזור לילדכם כהורים עם כוחות מחודשים, ודאי כשמדובר בשלב לא קל בו בתך צמודה אלייך. כמה טוב שיש סבא וסבתא שמפרגנים לכם חופשה !