בן שנה ו9 חודשים לא משחק עם ילדים

שלום רב,
עבור פעוטות, היציאה אל העולם החברתי הינה משימה ההתפתחותית חשובה ביותר, אולי החשובה מכל, ואכן ילדים שונים זה מזה באופן ובדרך בה הם מתחילים להתעניין בסביבתם. אך יחד עם זאת, יכולת זו אינה "מתחילה" רק בגיל הזה וישנם סימנים רבים עוד קודם לכן המשקפים את העולם החברתי-תקשורתי שלהם ומסייעים לנו להבין אותם טוב יותר ולהבין את התנהגותם החברתית (או ה"אנטי-חברתית" כפי שאת מתרשמת).
למשל, האם בנך יצר קשרים והתעניין באחרים בתור תינוק צעיר? האם הוא נהג לחייך לאחרים? האם ייצר קשר עין משמעותי ורציף עם אחרים? האם כיום הוא משתף את הקרובים אליו בתגליות שלו? (למשל, נוהג להצביע על דברים מעניינים שרואה, נוהג לחלק עם אחרים תגליות, משחקים וכדומה). כל השאלות האלה מיועדות לכוון אותך להתבונן על יכולתו התקשורתית שהיא הבסיס להתנהגות חברתית. מרכיב מרכזי נוסף הינו השפה: האם בתחום זה הוא מתאים לגילו? האם רמת ההבנה שלו מתאימה לגילו, כלומר, האם מבין רעיונות פשוטים (כמו בסיפור, במשחק), האם מבין הוראות? האם אוצר המילים שלו מבחינת השפה המופקת שלו מתאים לגילו? וגם: האם בתחומי התפתחות אחרים הוא מתאים לבני גילו (מוטורית, תפיסה חזותית, תפקוד יום יום ואחרים).
אציין שחוסר התעניינות באח-תינוק עשוי לנבוע גם ממורכבות רגשית הנלווית ללידת אח חדש במשפחה ועל כן נתון זה לכשעצמו אינו מספיק בכדי לעורר דאגה בתחום החברתי-תקשורתי בתנאי ששאר המרכיבים תקינים.
ישנן פעוטות רבים בני גילו שהינם פעלתניים ו"צריך לרוץ אחריהם", כדברייך, אך אצל ילדים בני 1:9 אנו מצפים ליחסים חברתיים מפותחים מעט יותר מכפי שתארת. לפיכך, אם חלק מהתחומים שהזכרתי מעוררים דאגה גם כן, כדאי מאוד לפנות לייעוץ מקצועי, רצוי במסגרת שירותים להתפתחות הילד הכוללים צוות מקצועי משלוב של מספר אנשי מקצוע.
את מוזמנת לכתוב בפורום או לפנות אליי בדוא"ל ואוכל להפנות אותך למקום מתאים באיזור מגורייך.
בהצלחה,
מיכל

מיכל, תודה לך על התשובה המפורטת. אנסה לתת יותר פרטים אך אשמח גם לקבל ממך פרטים על מרכזים להתפתחות הילד בתל-אביב. אז מבחינת קשר עין, הוא כן יצר קשר עין מהיותו תינוק ואף נהג לחייך אלי ולאחרים במשפחה. אך מהיותו תינוק הוא תמיד העדיף לישון בעריסה ולא כל כך אהב שמערסלים אותו ולא רצה לינוק (נתתי לו בקבוק מהר מדי...אשמתי) ואני חושבת שבגלל זה הוא לא כל כך אהב מגע. אני שמה לב שהוא כן יוצר קשר עין כאשר מדברים איתו, שרים לו וכו'. אך למשל בחוג הג'ימבורי, בזמן שירי ההפעלה הוא מעדיף להתבונן במורה ובתנועות שהיא עושה אך לא מחקה אותה כמו שאר הילדים. למרות שהוא כן יכול לעשות את התנועות כמו בשירים אבל בבית. מבחינת תקשורת, יש לו אוצר מילים של כ-20 מילה אך הוא לא משתמש בהם בעת הצורך. למשל הוא יודע להגיד "אור", "מים" ו "ביגלה" אך אינו מבטא את המילים בזמן שהוא רוצה לשתות או רוצה לאכול בייגלה. במקום זה הוא מביא את הבקבוק הריק שלו בכדי שאמלא לו מים, או שדופק על הארון שם נמצאת הבייגלה שהוא אוהב. נראה לי שהוא לא רוצה להתאמץ ולדבר... למשל הוא יודע להגיד "אבא" "אמא" אך לא קורא לנו כאשר הוא צריך אותנו... הוא סופר עד שלוש ושר את כל השיר של "הטלטאביז" וממלמל כל הזמן. בגן הוא רץ אל המטפלת בבוקר, וכאשר אנחנו באים לקחת אותו, נותן לה נשיקה באוויר. אך הוא לא מוכן שמישהו ירים אותו על הידיים למשך זמן. למשל הוא מאוד שמח כאשר יש אורחים בבית ומתחיל לקפוץ ולהשתולל משמחה. אך כמובן אינו מוכן שמישהו מהאורחים ירים אותו על הידיים או ינשק אותו. ישנה עוד תינוקת בגילו במשפחה והיא תמיד רוצה לחבק אותו כאשר היא רואה אותו. אך הוא תמיד דוחף אותה ובורח ממנה. אני מקווה שזה מפרט יותר את המצב שלו. האם ישנו טיפול אשר יגרום לו להתעניין באחרים? תודה וסליחה על ההודעה הארוכה...

את מתארת את בנך כמי שיכול להנות מאוד מטיפול רב מקצועי של יחידה להתפתחות הילד כיוון שצוות משולב הכולל קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ופסיכולוגית מטפלות יחדיו בדיוק בפעוטות מסוגו. למשל, התיאור של בנך עשוי להצביע על קשיים בויסות תחושתי הגורמים לו להרתע ממגע, כלומר, הוא חווה את המגע הקרוב כמלחיץ מידי ברמה הגופנית ועל כן נמנע ממנו. הטיפול בזה שייך לתחום של מרפאות בעיסוק, תוכלו לקבל הדרכה כיצד לנהוג על ידי פסיכולוג וכן להיעזר בתחום השימוש בשפה על ידי קלינאית תקשורת. כדאי מאוד לפנות לקבלת אבחנה מתאימה על ידי רופא התפתחותי או פסיכולוג התפתחותי על מנת לשלול את האפשרות שמדובר במכלול של קשיים תקשורתיים.
מבחינת השירות הציבורי, בתל אביב ישנו המכון להתפתחות הילד 'בית אברהמס' המקבל פניות של כל הקופות באמצעות טופסי 17 וישנו מכון של מכבי במרכז השלום ביגאל אלון וכן ביפו. גם לכללית יש מכון המפוזר בין הסניפים השונים וצריך הפנייה של רופא ילדים. השירותים ניתנים חינם עד גיל 3, אך ישנם תורי המתנה ארוכים. אם תרצי אוכל להפנות אותך גם לגורמים פרטיים מתאימים.
בהצלחה רבה,
מיכל