חרדה מטיפול גופני

שלום, בני בן 3 וחודשיים, עבר בגיל שנתיים ו-7 חודשים ניתוח בצוואר (בהרדמה מלאה), ואחריו מס' טיפולים "אלימים" באיזור הניתוח, ללא הרדמה. אני כותבת "אלימים" כי נאלצנו (בעלי ואני) להפעיל עליו כח רב ע"מ שלא יזוז ורופא יוכל לטפל באיזור הניתוח. זה היה מאד לא סימפטי, לאף אחד מאיתנו. מאז הוא מאד חרד לגופו. לא נותן לנו לטפל בפצעים, עקיצות וכו'. הדוגמה העדכנית ביותר היא שפשוף בברך שקיבל מנפילה לפני כמה ימים. הוא היסטרי לחלוטין לגבי הברך שלו, בשביל לנקות ולחבוש אנחנו צריכים ממש להתשמש בכח, הוא נכנס להתקפות היסטריה בעקבותיהן גם נתנו לו טיפות רסקיו להרגעה וכדי שיוכל לישון. הוא לא מוכן לדרוך על הרגל, לא מוכן להתקלח (אם כי בסופו של דבר הצלחנו להסיח את דעתו ולקלח אותו), לא מוכן לשמוע מפלסטר (הסכים, תחת מחאה, לחבישה לגן לאחר שהובטחה לו הפתעה גדולה), בגן יושב בצד וצופה בילדים משחקים. השפשוף אמנם "מכובד", אך בהחלט לא מצדיק היסטריה כזו. השאלה שלי היא איך עוזרים לו להתגבר על החרדות הללו. בעוד קצת יותר מחודש יש לנו עבורו תור ראשון לרופא שיניים ואין לי מושג איך אנחנו הולכים לעבור זאת. אבל הבעיה היא גם, ובעיקר, בדברים הקטנים, היומיומיים- פלסטר על שריטה, משחה על עקיצה שמגרדת, אפילו לשים טיפות עיניים/ אזניים במידת הצורך זה מאבק. איך עוזרים לו להתגבר? תודה רבה רבה! (הפורום שלכן נהדר)