בן 3 מקלל

השיטה להתעלם כדי לא לחזק התנהגות של ילד אומנם מתאימה לפעמים ועוזרת כשלא רוצים לחזק התנהגות אקראית, אך נראה לי שזה לא המקרה. הסיבה שבנך חוזר אחרייך היא לא סתם, כפי שאמרת זה כדי להגיד "גם אני יכול", וגם כדי לומר, "אני גדול", "אני עושה דברים שמרגיזים" וגם "אני רוצה להיות כמו אימא". כל אלה מתאימים מאוד לגילו.
לכן,נדרשת כאן שיטה אחרת... להגיד לו "גם אימא עושה לא בסדר" זה מורכב מידי בשביל ילד צעיר בגילו: אז איך יידע מתי אימא כן עושה בסדר? או, איך יידע להבחין? הרי את לרוב אנחנו רוצים שהילדים ייחקו אותנו בהתנהגויות שלנו, ואת מרבית הדברים שהם עושים הם בעצם למדו מאיתנו. נראה לי שבמקרה זה אפשר אולי לפתח איזה משחק איתו: להמציא משהו חדש שאומרים בכל פעם שזה עולה. למשל, אם את שומעת את עצמך אומרת את המילה (למשל, 'שיט'), אפשר להגיד לו משהו כמו "אוי, אמרתי 'שיט', זו מילה לא יפה, בוא נגיד משהו אחר במקום" ולהמציא יחד איתו מילה אחרת, ממוצאת שלכם, (למשל כמו 'אברקדברא' או אמיתית, נניח 'כדורגל') ואז להגיד לו: בפעם הבאה שזה ייצא לנו נגיד 'כדורגל' וזה יהיה המשחק הפרטי שלנו" וכל פעם, יחד איתו, להחליף את המילה, גם כשהוא אומר וגם כשאת...
לפעמים נדרשת יצירתיות כדי לפתור תסבוכות כאלה, אבל הרווח הוא בלמידה המשותפת של שניכם ובהנאה שאפשר להפיק מזה...
בהצלחה,
מיכל