אלימות

שלום לאמא המודאגת

ראשית אני רוצה לחזק אותך על דרכי ההתמודדות שלך עד כה בנוגע להתנהגות של בנך:חשוב מאוד שאת ובעלך הייתם מתואמים ביניכם, מה שעוזר להעביר מסר ברור ועקבי. על אותו עיקרון, חשוב שיתוף הפעולה עם הגננת, אפשר לעשות זאת גם באמצעות מחברת קשר. הרגל נוסף מבורך הוא ההשתוללות שלכם יחד כמשפחה, ריקוד, משחקי כדור-זו דרך חיובית ביותר לתעל אנרגיות שמצטברות במהלך ההתמודדויות של כולנו ביומיום.

שנית, מהתיאורים שלך את בנך נשמע שהוא נוטה להביע את עצמו ואת רגשותיו בדרכים לא מילוליות, "מרביץ בלי סיבה" או שמתבודד ומשחק בעולם שלו. כשאני מוסיפה לזה את הקושי בדיבור, נראה כי בנך מתקשה לבטא את רגשותיו, השליליים במקרה זה, באופן מילולי ולכן "מתנהג" אותם. אני מאמינה שתמיד ישנה סיבה להתנהגויות שלו, רק שלא תמיד היא ברורה למסתכל מהצד. אמנם ההתנהגות האלימה אינה לגיטימית ובצדק אתם לא מסכימים לכך, אבל חשוב שתנסו להבין יחד עם בנכם את המסר שהוא מעביר לכם דרך ההתנהגויות. למשל, שהתחלה של גן חדש היא מאיימת והדרך של בנכם לבטא זאת בשלב זה היא דרך אלימות. הדברים הללו קשורים לאינטליגנציה רגשית ולכם כהורים יש יכולת רבה להשפיע על התפתחותה אצל בנכם על ידי שיחות על רגשות שלי ושל האחר וכו'.

מתיאורייך עולה שאלה לגבי המיומנויות החברתיות של בנך- עד כמה הוא מצליח לתקשר עם חבריו, להזמינם לקשר, למשחק, לדיאלוג על רעיונות שונים. עד כמה הוא מפרש באופן מתאים סיטואציות חברתיות, אולי נוטה לפרש התנהגויות נטראליות של חבריו כעמדה נגדו?
האם ניסית לברר איתו מדוע אינו מזמין חברים אחה"צ? האם חושש מדחייה? האם חש חוסר בטחון ללכת לחברים כי לא בטוח שישמרו על "האינטרסים שלו" שם? מדוע בוחר להתבודד בגינה? האם זה קשור לנוכחות של אחותו?
דווקא המפגשים אחה"צ אחד על אחד, במקום בטוח כמו הבית, יכולים לעזור לבנך לחזק את הכישורים החברתיים שלו והוא יזדקק לנוכחות שלכם שם כמתוווכים ומסבירים..
שאלה נוספת-האם בנך מפנה אגרסיה גם בבית, כלפיכם, כלפי אחותו (גדולה/קטנה?) ואיך אתם מגיבים לכך/מבינים את האגרסיה? המשפחה והקשר עם האחים היא הבסיס הראשוני ללמידת כישורים חברתיים, הבעת רגשות, הבנת מצבים חברתיים וכו' ולכן חשוב להבין את עמדותיכם בנושא. עד כמה אתם מרגישים שבנכם מבין את ההשלכות של ההתנהגויות שלו, מדוע אסור להרביץ, מה מרגיש הילד השני וכו'.
ושאלה אחרונה-האם בנך מבטא התנהגויות אימפולסיביות בתחומים נוספים-עשיתי כך וכך סתם כי בא לי, ללא מחשבה או תכנון מראש. אם כן, הייתי שוקלת להתייעץ עם מרפאה בעיסוק מאחר שמדובר בתחום של וויסות התנהגות על בסיס פיזיולוגי והיא יכולה לתרום הרבה.

אני מציעה שתנסו לפעול בשלב זה בכיוונים המחשבה המתאימים לכם. אם יעלה צורך
אוכל גם להמליץ על קבוצות לפיתוח מימנויות חברתיות, אם אכן זה הכיוון על פי הרגשתכם.

בהצלחה
אודט