בת שנה מסרבת לישון לבד במיטתה

לו אני הייתי צריכה לתת שם לשאלתך, הייתי מגדירה זאת: בת שנה הורגלה (ע"י אמה) לא לישון לבד במיטתה.
אני מניחה שעשית זאת בצורה בלתי מודעת, אך עלייך להבין שכאשר התנהגות שלילית מקבלת חיזוק חיובי - היא תמשיך. וכשאת מוציאה את ביתך ממיטתה בעקבות בכייה, מביאה אותה למיטתך, משתוללת איתה - את מחזקת בכך את בכייה וסרובה לההישאר במיטתה בערב הבא.

בנוסף, נוצר פה טקס-הליכה-לישון לא מוצלח. זאת מפני שרצוי שלקראת השינה יהיה מעבר להתנהלות רגועה ומרגיעה, איטית ושקטה יותר. ההפך מהשתוללות. רצוי ליצור טקס שבו ישנם מרכיבים התורמים להירדמות, כגון: אמבטיה ובקבוק (או ארוחת ערב), עימעום האורות והשקטת הרעשים בבית, מעבר לדיבור רגוע ושקט, הקראת סיפור קצר, הכנסת התינוק למיטתו, שיר ערש תוך כדי ליטוף, ברכת לילה טוב ונשיקה, ויציאת ההורה מן החדר.
זוהי הצעה כללית וברור שכל הורה מעצב לעצמו ולתינוקו את הטקס המתאים להם אישית. כדי שטקס זה יתבסס יש לחזור עליו לילה אחר לילה.
סביר שבלילות הראשונים ביתך תתקומם נגד יציאתך מהחדר והשארתה לבד, שכן הורגלה אחרת. היי סבלנית: תני לה לבכות כחצי דקה-דקה, חיזרי לחדר בשקט, אל תוציאי אותה מהמיטה, אל תרימי אותה או תתני לה כל תשומת לב שעלולה להוות חיזוק עבורה, השכיבי אותה שוב (גם אם היא מתנגדת או נעמדת מיד בחזרה), לחשי לילה טוב וצאי מהחדר. וכך, שוב ושוב, עד שהיא תבין שהפעם את מתכוונת להציב לה גבולות ולא לתת לה לנהל את העיניינים.

חשוב לזהות את נקודת העייפות האופטימלית של התינוק, הווה אומר לא להשכיבו כשאינו עייף דיו ולא להשכיבו כשהוא כבר עייף מדי. במקרה שלכן זה כנראה סביב השעה שציינת. אם ביתך פעלתנית וזקוקה להוצאת אנרגיה נוספת - אפשרי לה זאת לפני שאת מתחילה את טקס ההליכה לישון. אם שתיכן נהנות מההשתוללות במיטתך ואינך רוצה לוותר על כך עשי זאת לפני הכניסה לאמבטיה.

אני מאמינה שאם תנהגי על פי ההמלצות, בעקביות ובנחישות, הרי שתוך זמן קצר גם ביתך וגם את תזכנה לערבים רגועים ונעימים הרבה יותר.