התקפי חרדה לאחר אחות חדשה

קרן שלום,
התיאור שלך את בתך מאפיין מאוד ילדים צעירים שמתמודדים עם הולדת אח או אחות. מקובל לומר ש"אין גיל מתאים להולדת אח" כלומר, עבור אחים גדולים מדובר באירוע מורכב המעורר מגוון של רגשות וקונפליקטים ואין שום גיל בו זה מתאים להם.
למרות האהבה והעיניין שבתך מפגינה באחותה החדשה, היא מבטאת את הקושי, הקנאה, ורגשות קשים נוספים דרך התגובות שלה איתך. ברור גם שהרגשות האלה - ובניהם הרצון לוודא את קרבתך ונוכחותך - מתעוררים בשעה בה את הכי פחות פנויה אליה: השעה בה את מניקה-מעניקה לאחותה, ונמצאת עם אחותה ברגע אינטימי, זמן בו גם היכולת שלך לנוע אליה מוגבלת (למשל, לראות כמה יפה היא בנתה בקוביות או סידרה את הבובות). ייתכן כי רק כעת, לאחר חודשיים, בתך מתחילה "לעכל" שנוכחותה של האחות בביתכם קבועה (עד כה זה היה מעיין שעשוע) וכעת התגובות הריגשיות האמיתיות החלו לעלות.
היתרון המרכזי שיש לבתך, והוא משקף במידה רבה את הכוחות שלה להתמודדות, זוהי השפה הרגשית שבה היא משתמשת. העובדה כי פעוטה צעירה בת שנתיים יכולה להתבטא בצורה חופשית על רגשותיה אינה מובנית מאליו, וזהו יתרון גדול במצבים אלה. כדאי לעודד את בתך לדבר על רגשותיה, לעודד אותה לשאול את השאלות ולהקפיד על תשובות כפי שתארת ("אימא אוהבת אותך", "את תהיה תמיד הבת הבכורה שלי" וכיוצ"ב). חשוב לאפשר לה לומר גם דברים פחות נעימים על המצב כדי לתת ביטוי לרגשות שלה, למשל, לפנטז על האפשרות "להחזיר" את אחותה הקטנה לבי"ח וכדומה (אני מכירה ילדה שאמרה לאימה ש"הזאבים הרעים רוצים לקחת את התינוק עכשיו". זה אולי מלחיץ ברגע הראשון, אך עדיף הביטוי הרגשי המילולי על פי ההתנהגותי: הרי ישנם ילדים שמזיקים לאחיהם הקטנים....)
בנוסף, הייתי ממליצה לך לנצל ככול שניתן את השיחות האלה עם בתך ואף ליזום אותן. למשל, להזמין אותה לשבת איתכן כשאת מניקה ולהנות מיכולתה לשוחח איתך על רגשותיה. אפשרות נוספת היא אף לנצל זמן זה לפעילות משותפת איתה כמו קריאת סיפור שניתן לעשות בישיבה (כי לאחר מכן, כשתאלצי ללכת ולהחליף לקטנה כבר לא תוכלי). כדאי כמובן להקפיד על זמן בו מישהו אחר יהיה עם הקטנה ואת תוכלי להתפנות לגדולה בלבד ולעשות דברים "של גדולות", כמו פעם.
בהצלחה ושנה טובה,
מיכל